כניסה
הרשמה לניוזלטר

באחד מביקוריו בבית האבות מצא אפרים את אביו, יאשה, ישוב בחדרו, על כיסא גלגלים. דמעות התגלגלו…

ד״ר עודד ניב (נימקובסקי) | 11 באוגוסט 2015 | מחשבות | 3 דק׳

הריקוד האחרון, לפני שנפטרים מהעולם

באחד מביקוריו בבית האבות מצא אפרים את אביו, יאשה, ישוב בחדרו, על כיסא גלגלים. דמעות התגלגלו בערוצי הקמטים הרבים שנחרטו בפניו במהלך 86 שנות חייו.

״קום מהכיסא!״ ציווה אפרים על אביו. הוא קיווה שהשיתוק שאחז באביו הוא תוצאה זמנית של בדידות, של פחד ודיכאון

״אני כבר לא יכול ללכת. עכשיו יעבירו אותי למחלקת התשושים...״

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
תמונת אילוסטרציה: מגזין אפוק
הפרדוקס של הסובלנות

ד"ר משה רט

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
אחרי האזעקה: הקרב האמיתי מתרחש בראש

דינה גורדון

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
אחרי קץ ההיסטוריה: חזרתה של המלחמה

ד"ר משה רט

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
לא הכסף, לא השלטון – המשחק

ד"ר משה רט

האם אני רק ממלא פונקציה מקצועית על פי חוזה יבש, ותו לא – או שאני "אח" או "חבר" של האנשים שסביבי
אח לא עושה דבר כזה: נסיעה אחת שמציבה מראה לחברה כולה

ד"ר משה רט

האנטרופיה של המוסר
האנטרופיה של המוסר: מדוע הרוע תמיד יוזם והטוב רק מגיב?

ד"ר משה רט

שתפו: