הנער השחור שעמד מולי פסק לחייך ופניו לבשו ארשת מבשרת רעות. לפתע שמעתי נקישת מתכת ומול אפי הזדקר להב של סכין קופצת 

ד״ר עודד ניב (נימקובסקי) | 14 ביוני 2015 | מחשבות | 3 דק׳

רק אמרתי שלום

״באתי בקשר למודעת הדרושים״, אמרתי לקופאית חמורת הסבר, בחנות ״בגדי כץ״ ברחוב החמישי בפילדלפיה.

״מיסטר כץ יהיה אתך בעוד רגע״, מלמלה בצרידות וסטרה קלות למגרת הקופה הרושמת. עם צלצול הקופה יצא מחדר אחורי גבר קשיש, גוץ ועגלגל, משקפיים שמוטים על חוטמו וקצה סיגר כבוי בזווית פיו.

״אני ג׳ו כץ״, אמר מבלי לחייך, והמשיך באנגלית שנשמעה לי כמו יידיש.