נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק: "הלקח הגדול ביותר מהשואה הוא החשיבות של צלם האנוש וזכויות האדם"

גלעד סלונים | 21 באפריל 2009 | מחשבות | 2 דק׳

דעה: לזכור ולא לשכוח

לראות שוב את המראות הקשים הללו. לראות את הילדים זה הכי קשה. עדיין תמימים ורכים אבל כל כך רזים וסובלים. לראות את האנשים שאיבדו כל צלם אנוש, רזים כחושים וחולים. ערמות הנעלים וערמות הבגדים.

האנשים העירומים, חשופים ומושפלים, רגע לפני ההוצאה להורג. הילדים לפני כניסתם לתאי הגזים. ההמונים יורדים מהרכבות. העדויות הקשות על ילדים שנקרעו מידי הוריהם ולא נפגשו עמם עוד לעולם.

אי אפשר להישאר אדיש לזוועות הללו. כל לב אנושי כואב כאשר הוא רואה את הזוועות הללו ולא מבין, איך זה יכול היה להתרחש? כמה רוע יש בעולם? איך העולם שתק? וכולנו נעמדים יחד, חזקים וברורים אומרים – לעולם לא עוד! אסור לתת לזוועות כאלו לחזור על עצמן.