כיצד להתייחס למחשבות הקופצניות שמציפות בכל רגע את ראשנו?
מאיה מזרחי | 9 ביוני 2024 | גוף, נפש ורוחניות | 3 דק׳
תמונה למחשבה: לעצור את דיבור הקוף
רובנו שומעים קולות פנימיים לאורך היום. הם קופצים לראשנו ממחשבה למחשבה, מביעים דעות, מציעים פתרונות ומעוררים רגשות שונים. הקולות הבלתי נשלטים האלה יכולים לעודד כשאנחנו זקוקים לעידוד, לבקר כשאנחנו חשים אשמה, או פשוט ללוות אותנו בשגרה. דבר אחד בטוח – נדירות הפעמים שהם נותנים לנו מרגוע.
בסצנה מהסרט "אדפטיישן" (2002), ניקולס קייג', המגלם את הסופר צ'רלי קאופמן, יושב מול מכונת הכתיבה שלו וחווה מחסום כתיבה. פיו של קייג' לא זז, אבל הצופה שומע את קולו הפנימי מדבר: "להתחיל. איך להתחיל. אני רעב, אני צריך לשתות קפה. קפה יעזור לי לחשוב, אבל קודם אני צריך לכתוב משהו, ואז לתגמל את עצמי בקפה. קפה ומאפינס. בסדר, אז אני צריך להחליט על הנושאים. אולי בטעם בננה-אגוזים, זה מאפין טוב".
בתרבות המזרח מאמינים שהדיאלוגים הפנימיים הבלתי נשלטים שאנחנו שומעים בראשנו מדֵי יום הם בבסיסם מחשבות המסיחות את הדעת ממה שחשוב. בפולקלור הסיני כינו זאת "מוח קוף" – מחשבות המופיעות כמו קוף שקופץ בלי לתת לנו מנוחה. רעיון ששאב השראה בין היתר מדמותו האגדית התככנית והתזזיתית של סוּן ווּקוֹנג, המלך קוף, שסיפורו הונצח בספר "המסע למערב" במאה ה-16.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו