יש לכם כבר חשבון? התחברו כאן
נשמע מעניין, אחשוב על זה
עמנואל לוינס, מהפילוסופים החשובים של המאה ה-20, החליט לקרוא לאחד מספרי הדגל שלו "כּוּלִיוּת ואינסוף", שם מבלבל לכל הדעות. לוינס שילב בכותרת אחת שתי מילים שאינן מסתדרות זו עם זו: כּוּלִיוּת שפירושה משהו מוגדר ושלם או "מצבו של הדבר השלם"; ואינסוף – דבר שלא ניתן לתפוס או להגדיר את שלמותו.
כשנשאל בריאיון לרדיו הצרפתי France Culture על הניגודיות הזו, השיב שלאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה הצטמצמה בהדרגה החוויה האנושית רק עד למה שאנו מודעים אליו. למה שטוטאלי, שלם וסופי. חוויות שאנו מודעים אליהן אך איננו מסוגלים להסביר אותן – הוצאו מהמשוואה – ונראה שההשלכות לכך הרות גורל.
לוינס מתייחס בפילוסופיה שלו להתנסויות פשוטות בחיים כמו מפגש עם אדם אחר. במפגש כזה, הוא מסביר, קיימים שני אלמנטים: Le Dit (בצרפתית) – "מה שנאמר" או המילים שנאמרות; ו-Le Dire – "האמירה" או "מה שנאמר באמת" – הדברים שקורים בין שני אנשים שלא ניתן למדוד או להסביר את פשרם, אבל ברור לכולם שהם חלק מהשיחה. זה החלק המשמעותי המגלם ממד מסתורי, טרנסצנדנטלי, ביחס שלנו אל האחר.
לוינס גדל על ברכי הפילוסופיה המערבית. הוא למד אצל מרטין היידגר, ולמרות זאת היה יהודי מאמין – עובדה שהשפיעה מאוד על הפילוסופיה שלו. הוא טען שברגע שנביט בפניו של האחר וייפתח הממד המסתורי, מיד נחוש אחריות מוסרית כלפיו. מכאן הוא הגיע למסקנה מרחיקת לכת: בהכרח לא נהיה מסוגלים להרוג אותו. לא רק שלא נהיה מסוגלים להרוג את האדם השני, טוען לוינס, אלא גם נרגיש כלפיו דאגה.
כשנשאל כיצד קרתה השואה (שחווה בעצמו), כיצד אנשים יכלו לרצוח אנשים אחרים בדם קר ובאכזריות כשהביטו בעיניהם, הוא לא ענה על כך בפירוט רב. אולם השאלה, באופן טבעי, העסיקה אותו מאוד ומהדברים שכתב ניתן להבין שכאשר עושים הפשטה ורדוקציה למה שאנושי, כשמתייחסים ל"כּוּלִיוּת", אך מוציאים מהמשוואה את ה"אינסופי", ניתן לרצוח. כיוון שבמקרה כזה האדם שממולנו אינו שונה מחפץ.
מחשבותיו של לוינס רומזות שהתעלמות מדברים שאין בכוחנו להסביר – כפי שהחשיבה המדעית נוהגת לעשות – לא תוביל את האנושות למקומות טובים, אלא לרדוקציה מסוכנת של החוויה האנושית והחיים בכלל.
בכך גם עוסק הגיליון שלפניכם. תוכלו למצוא בו יותר שאלות ותהיות ועיסוק בטרנסצנדנטלי מאשר תשובות סופיות. נעסוק בנושאים חשובים כמו מהו יופי, האם יש גורל, מדוע יש רוע בעולם ומה קורה לאחר המוות.
לצדם תמצאו נושאים קלילים יותר: החיפוש אחר ספרייתו המסתורית של שייקספיר שתוכל, אם תימצא, לחשוף מי באמת כתב את המחזות של היוצר המחונן; ומסע מרתק בעקבות תרבויות אבודות אל עבר תעלומות המותירות שאלות שלמדע הקונבנציונלי אין יכולת לענות עליהן.
נוסף לכך, תוכלו למצוא כתבת עומק על הפאלון גונג. מאז שנוסד האפוק טיימס סיקרנו וחשפנו הפרות זכויות אדם המתרחשות בסין בהן הרדיפה נגד מיליוני מתרגלי פאלון גונג, הכוללת קצירת איברים שיטתית. ב-20 ביולי יחול יום השנה ה-20 לרדיפה האכזרית שעדיין מתחוללת בסין, וכמנהגנו נחזור לעסוק בנושא החשוב הזה, אבל הפעם מזווית שונה.
אני מקווה שתיהנו מהגיליון הזה כפי שאנחנו נהנינו לעבוד עליו.
מאיה מזרחי
חיים נבון
איל לוינטר
יאן יקיאלק
איל לוינטר, דינה גורדון
רקפת תבור
מאיה מזרחי
דינה גורדון
מאיה מזרחי
רקפת תבור
חיים נבון
רקפת תבור
דינה גורדון
הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו תוכן חדש למייל מדי חודש
