כניסה
הרשמה לניוזלטר

נראה כי בימים אלה המרחב הציבורי מוצף במסקנות שקריות הנובעות מעובדות נכונות. זה מגיע מכל עבר – מג'ו רוגן ועד לביידן וטראמפ, מהרשתות החברתיות ועד הפוליטיקה העולמית. איך זה קורה, ולמה אנחנו נופלים בפח?

איל לוינטר | 6 במרץ 2025 | חברה והיסטוריה | 16 דק׳

לספר את האמת באופן שקרי – המניפולציה שמעצבת את המציאות שלנו

מחקרים שנערכו לאורך השנים מצאו כי רוב התקשורת היום-יומית שלנו עם הסובבים אותנו היא כנה. רובנו מאמינים שאנו דוברים אמת רוב הזמן, ואם אנו משקרים, הדבר קורה, לרוב, באופן לא מודע. רק מעטים בוחרים במודע להטעות או לשקר.

אך מה קורה כאשר אנחנו מספרים את האמת אבל בעצם משקרים? או שאנחנו צודקים אבל באופן שגוי? ומה קורה לחברה כאשר "שקרים לא מודעים" מהסוג הזה הופכים לנפוצים יותר ויותר?

לכאורה, לומר את האמת באופן שקרי נשמע כמו סתירה, אך בפועל זו תופעה נפוצה בימינו. במחקר שפורסם בשנת 2016, חוקרים מאוניברסיטאות הרווארד ופנסילבניה כינו את התופעה הזו בשם Paltering. בניגוד לשקר מפורש או לשקר באמצעות השמטת מידע רלוונטי, במקרה זה משתמשים בעובדות אמיתיות, אך מגיעים באמצעותן למסקנה שגויה או מטעה.

אילוסטרציה: Shutterstock

אילוסטרציה: Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
"התקיפה האחרונה ונפילת קונסטנטינופול ב-1453" המוצג במוזיאון הצבאי באיסטנבול. שער קירקופורטה הפתוח היה רק החולייה האחרונה בשרשרת ארוכה של חולשות
הפרצות הקטנות בחומה: כך נופלות מערכות שאי אפשר להפיל

ישראל נמדר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
העין הרואה והחלון השבור: כיצד הסביבה מעצבת את המצפון שלנו

עידו פוקס

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
החבר הכי מסוכן של הילדים שלנו

מאיה מזרחי

תמונת אילוסטרציה: מגזין אפוק
"התעמולה האנטי-ישראלית כיום נשענת על שיטת השקר הגדול"

איל לוינטר, מאיה מזרחי

קונור מקגרגור (מימין מקדימה) וחביב נורמגומדוב במסיבת עיתונאים שנערכה בניו יורק כשבועיים לפני הקרב
הסוד השמור של הלוחמים הגדולים

מאיה מזרחי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האמנות של לא לגבש דעה

צוות אפוק

שתפו: