ככל שהורינו מזדקנים, קל להתמקד במה שאנחנו יכולים לעשות למענם. מחקר שנערך בישראל רומז שאולי כדאי גם לחשוב מה אנחנו עדיין יכולים לקבל מהם
מאיה מזרחי | 11 באוקטובר 2026 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
תמונה למחשבה: לא רק לדאוג להם – גם להזדקק להם
ברישום "ראשיהם של זקן וצעיר" (1495) של לאונרדו דה וינצ'י נראים זה מול זה פניו של איש זקן ופניו של צעיר. שני גילים, שתי נקודות במסלול החיים.
יש שלב כמעט בלתי מורגש בחייה של משפחה שבו התפקידים מתחילים להתחלף. במשך זמן רב ההורים הם אלה שמייעצים, מסיעים, מתקנים ומושיטים עזרה. גם כשאנחנו כבר מבוגרים, הם ממשיכים לשאת בחלק מן האחריות המשפחתית. ואז, כמעט בלי שנבחין בכך, אנחנו מתחילים לעשות יותר ויותר מהדברים האלה עבורם.
זהו מהלך טבעי, ולעתים גם הכרחי. אבל בתוך הרצון להקל על ההורים שלנו מסתתרת שאלה שקל להחמיץ: האם ייתכן שאנחנו לוקחים מהם לא רק מטלות, אלא גם את התחושה שהם עדיין נחוצים?
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
"ראשיהם של זקן וצעיר", לאונרדו דה וינצ'י, 1500-1495 | מקור: Wikimedia/Public Domain
