כניסה
הרשמה לניוזלטר

זואי צ'אנס מלמדת אותנו שהשפעה איננה אוסף של טכניקות שכנוע, אלא מערכת יחסים

חיים אבייב | 8 בינואר 2026 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

אל תדברו עם השופט לפני שפגשתם את התנין

בחיים אנחנו יודעים לא פעם לנסח היטב טיעונים הגיוניים, אך מתקשים להניע אנשים לפעולה. את הפער הזה הבנתי מחדש כבר בעמודים הראשונים של "התנין והשופט" מאת זואי צ'אנס. הספר אינו מציג רעיונות מהפכניים – רובם מוכרים מעולמות הפסיכולוגיה וההתנהגות. אך האופן שבו צ'אנס מחברת בין מודלים פסיכולוגים לסיפורים יום-יומיים, גרם לי לבחון מחדש איך אני מנסה להשפיע על אחרים – ובעיקר להבין מדוע לעתים זה פשוט לא עובד.

בתפקידה הקודם כמנהלת מותג "ברבי", הצטיינה צ'אנס בשיווק ובהנעת צרכנים לפעולה. עם זאת, היא הרגישה נטולת השפעה כלפי עמיתיה בתוך הארגון. תחושת התסכול הובילה אותה לחקור את תחום ההשפעה, ולגלות תופעה רחבה בהרבה: אנשים רבים מצליחים לשכנע "בחוץ", אך מתקשים להשפיע דווקא על האנשים הקרובים אליהם.

בעבר חשבה צ'אנס שמספיק שהבוס יגיד משהו – והעובדים יעשו. אך כשהמשיכה לחקור הבינה שככל שעולים במדרג האחריות, כך מקומה של היכולת לרתום ולשכנע גדל. בריאיון היא מצטטת את הנשיא הארי טרומן בנאום כניסתו לתפקיד: "אני יושב כאן כל היום ומנסה לשכנע אנשים לעשות את מה שהם היו אמורים לדעת לבד שצריך להיעשות. זה כל מה שכוחו של הנשיא מסתכם בו". השפעה, מתברר, אינה תוספת למטלה המקצועית – היא המהות שלה.

זואי צ'אנס, "התנין והשופט", הוצאת מטר, נובמבר 2025

זואי צ'אנס, "התנין והשופט", הוצאת מטר, נובמבר 2025

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
שתפו: