יתומה אחת מוקפת בדמויות מגוונות מוצאת את דרכה בין טוב לרע, אמת ושקר, לכלוך וטוהר
מאיה מזרחי | 8 במרץ 2023 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
לספרים מותר לשקר
איזו הנאה לקרוא ספר שנתפר בעבודת נמלים כה מורכבת, בה כל חלקיק מתקשר עם חלק אחר בתמונה הרחבה, כמו גם עם חלקיקים אחרים שנכתבו בספרים אחרים, וכאלו שאפשר לזהות מהחיים עצמם. הוסיפו לכך עלילה מותחת והרי לכם ספרה החדש של הסופרת גלית דהן קרליבך.
גיבורת הספר, אביטל אוחיון, לוקחת אותנו למסע מטלטל שמתחיל בבתי האבנים של שכונת ליפתא בירושלים, שם גדלה כיתומה במציאות קשה, ומשם ברחה: "ליפתא תמיד נראתה לי כמו מפה מוקטנת של כל העולם: אפשר היה לראות את ההרים מסביב ולדמיין שמאחורי כל הר מסתתר לו נוף אחר של ארץ אחרת לגמרי. הכי אהבתי את ההר של בית איכסא. מאחוריו הסתתרה איסלנד, מכוסה בערפל, וידעתי שאם פעם הקיץ לא יתחלף עם החורף, תמיד תהיה לי ארץ קרה לברוח אליה", היא כותבת.
ההשתלשלות בספר משורטטת באמצעות מכתבים: מכתב הווידוי של אביטל הפותח את הספר ונמשך לכל אורכו, ומכתבים אחרים החושפים בהדרגתיות את האמת מתחת לפני השטח. סופו המפתיע של הסיפור כמעט ומצליח למחוק את כל הרגעים הקשים ומעוררי החלחלה, שהקורא עובר יחד עם אביטל, ומאזן אותם.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו