הנסיעה הרגישה לו אין-סופית, והוא שקע במחשבות עמוקות שהתחלפו בראשו בקצב שקשוק גלגלי הרכבת. הוא הביט…
מאיה מזרחי | 25 בדצמבר 2017 | תרבות ואמנות | 4 דק׳
"איתה אני מרגיש בבית"
הנסיעה הרגישה לו אין-סופית, והוא שקע במחשבות עמוקות שהתחלפו בראשו בקצב שקשוק גלגלי הרכבת. הוא הביט מבעד לחלון והתרגשות אחזה בו. התרגשות מהולה בעצב. הוא ידע שפריז, העיר שאליה התקרב, היא התגשמות חלומותיו של כל מלחין צעיר – והוא עוד לא הבין עד כמה. עם זאת, הוא הותיר מאחוריו את עיר הולדתו היקרה ורשה, שנכבשה בידי הרוסים. "האם תשוב להיות כשהייתה?" הרהר, "האם יוכל לשוב אליה בקרוב?"
הוא פתח את יומנו וכתב: "האויב נמצא בבית... הו אלוהים, האם אתה קיים? אתה קיים, ובכל זאת אינך נוקם. האם מוסקבה לא חטאה מספיק? או – או אולי אתה בעצמך מוסקבאי... אני כאן, חסר אונים!"
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
