כניסה
הרשמה לניוזלטר

הבמאי הישראלי המצליח ערן ריקליס מאמין שהיצירה חזקה מהפוליטיקה

מאיה מזרחי | 31 באוגוסט 2017 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

החופש לדמיין

עם ערן ריקליס ישבנו לראשונה ביוני 2013 (גיליון 250) במשך כמה שעות בבית קפה תל אביבי שכונתי מוכר ואהוב על הבמאי, זמן קצר לאחר שסרטו "להישאר בחיים" עלה לאקרנים, ובזמן שעבד על סרט חדש: "ערבים רוקדים".

ריקליס, שביים סרטים בלתי נשכחים כמו "זוהר", "הכלה הסורית" ו"עצי לימון", סיפר בראיון על המסע האישי שהוביל אותו ליצור את הדמויות החזקות בסרטיו, שצריכות לעתים לפעול בסיטואציות מורכבות ואף בלתי אפשריות. "בסופו של דבר", הוא אמר, "כל הדמויות הן חלק ממני. ולא משנה אם זה ילד פלסטיני, קונסול רומני, שחקן כדורגל גרמני או זמר מזרחי".

צילום: תקווה מהבד

צילום: תקווה מהבד

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פנחס גולדשמידט, "זיכרונות ממוסקבה", הוצאת ידיעות ספרים, ינואר 2026
המאבק השקט על תחיית יהדות רוסיה

חיים אבייב

אופיר טושה גפלה, "במחילה מכבודה של אשת המערות", הוצאת כתר, מאי 2025
המרד השקט של האיש שרצה רק לקרוא

מאיה מזרחי

שרית אופק, "למות", התחנה, מרץ 2026
ברגע שאין עוד מה להציל

דינה גורדון

אילעאי עופרן, "קול דמי אחיך", ידיעות ספרים, אוקטובר 2025
בין אחים לאויבים: אזהרה מהעבר ושאלות להווה

דינה גורדון

ירום הלוי, "הזיכוי - המסע אל החופש של רומן זדורוב", הוצאת עם עובד, ינואר 2026
כמו אצל קפקא, רק במציאות הישראלית 

גלית דהן קרליבך

אלן קאר וג'ון דייסי, "הדרך הקלה לשינה טובה יותר", תרגום דפנה לוי, הוצאת בבל, מרץ 2025
הטעות הגדולה של הסובלים מנדודי שינה

דינה גורדון

שתפו: