כניסה
הרשמה לניוזלטר

הבמאי הישראלי המצליח ערן ריקליס מאמין שהיצירה חזקה מהפוליטיקה

מאיה מזרחי | 31 באוגוסט 2017 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

החופש לדמיין

עם ערן ריקליס ישבנו לראשונה ביוני 2013 (גיליון 250) במשך כמה שעות בבית קפה תל אביבי שכונתי מוכר ואהוב על הבמאי, זמן קצר לאחר שסרטו "להישאר בחיים" עלה לאקרנים, ובזמן שעבד על סרט חדש: "ערבים רוקדים".

ריקליס, שביים סרטים בלתי נשכחים כמו "זוהר", "הכלה הסורית" ו"עצי לימון", סיפר בראיון על המסע האישי שהוביל אותו ליצור את הדמויות החזקות בסרטיו, שצריכות לעתים לפעול בסיטואציות מורכבות ואף בלתי אפשריות. "בסופו של דבר", הוא אמר, "כל הדמויות הן חלק ממני. ולא משנה אם זה ילד פלסטיני, קונסול רומני, שחקן כדורגל גרמני או זמר מזרחי".

צילום: תקווה מהבד

צילום: תקווה מהבד

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
Michelle Young, "The Art Spy", HarperOne, May 2025
המרגלת מהמוזיאון: רוז ולנד נגד מכונת הביזה הנאצית

מ.ג האנלי גוף

אודי בן סעדיה, "איש אשר רוח בו", כנרת זמורה דביר, אוגוסט 2025
השקט שממנו נבנית הגבורה 

חיים אבייב

לילי מרליס והארפו בקסלי, "זמן יוון", יצירה עברית, אוקטובר 2025
המדינה שבה הזמן מתיישב לידך לקפה

מאיה מזרחי

אלי-ה כהן, "מוּפָוַואדַאת", קוראים הוצאת ספרים, אוגוסט 2025
האמונה סוללת לאדם את הדרך 

דינה גורדון

אורין גנץ, "לעוף עם כנפיים שבורות", הוצאת אוריון, אוקטובר 2025
מנטרות מתוך האבל: ספרה של אם ששבה להאמין בחיים

דינה גורדון

דוד מנחם, "שלום במרומיו", הוצאת ידיעות ספרים, 2025
הזקנה, הרב והלולב

נדב רט

שתפו: