כניסה
הרשמה לניוזלטר

זוכת פרס ישראל, האדריכלית עדה כרמי-מלמד, מחפשת את "מצב הרוח״ של הבניינים, ומחפשת לחזור אל השקט

מאיה מזרחי | 3 בספטמבר 2014 | תרבות ואמנות | 7 דק׳

דברים שבלעדיהם הבניין לא חי

״בכנס שהשתתפתי בו בירושלים, אחד המרצים אמר שהאובדן הכי גדול שקרה לאדם במאה ה-20 הוא אובדן השקט. אני חושבת שזה כל כך נכון״, מספרת האדריכלית, כלת פרס ישראל, עדה כרמי-מלמד כשנפגשנו במשרדה בתל אביב.

״זה מתבטא בכל המובנים״, היא ממשיכה, ״באקוסטיקה, בבנייה המודרנית, באולמות הקולנוע שחושבים שכולם חירשים, במהירות בה אנחנו חיים... איבדנו את השקט. לכן אני מקפידה להכניס את השקט למבנים שאני מתכננת״.

עדה כרמי-מלמד

צילום: אלכס גורביץ׳

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פנחס גולדשמידט, "זיכרונות ממוסקבה", הוצאת ידיעות ספרים, ינואר 2026
המאבק השקט על תחיית יהדות רוסיה

חיים אבייב

אופיר טושה גפלה, "במחילה מכבודה של אשת המערות", הוצאת כתר, מאי 2025
המרד השקט של האיש שרצה רק לקרוא

מאיה מזרחי

שרית אופק, "למות", התחנה, מרץ 2026
ברגע שאין עוד מה להציל

דינה גורדון

אילעאי עופרן, "קול דמי אחיך", ידיעות ספרים, אוקטובר 2025
בין אחים לאויבים: אזהרה מהעבר ושאלות להווה

דינה גורדון

ירום הלוי, "הזיכוי - המסע אל החופש של רומן זדורוב", הוצאת עם עובד, ינואר 2026
כמו אצל קפקא, רק במציאות הישראלית 

גלית דהן קרליבך

אלן קאר וג'ון דייסי, "הדרך הקלה לשינה טובה יותר", תרגום דפנה לוי, הוצאת בבל, מרץ 2025
הטעות הגדולה של הסובלים מנדודי שינה

דינה גורדון

שתפו: