"הדבר היחיד שקשה יותר היום הוא להתחזות לטייס"

הוא טס יותר ממיליון מיילים בחינם כשהתחזה לטייס החל מגיל 16, עבד במשך חודשים רבים בבית חולים כשהתחזה לרופא, וזייף צ׳קים בסכום כולל של יותר מ-2.5 מיליון דולר. אבל ב-38 השנים האחרונות הוא מסייע ל-FBI להילחם בהונאות, במעילות ובזיופים. לסטיבן ספילברג הייתה סיבה לכך שהחזיק בזכויות לסרט על חייו של פרנק אבגנייל ג׳וניור במשך 20 שנה ורק אז החליט בסופו של דבר להפיק את הסרט ״תפוס אותי אם תוכל״, שיצא לאקרנים ב-2002.
הכול התחיל יום אחד, באמצע שנות ה-60׳, כשאבגנייל, אז תלמיד בכיתה י׳, ישב בשיעור בבית הספר הקתולי בצפון מדינת ניו יורק שבו למד. אחד הכמרים נכנס לפתע לכיתה וביקש להוציא את אבגנייל החוצה. הוא הסביר לו שאחד מאנשי סגל בית הספר יסיע אותו למקום שבו יפגוש את הוריו. כשאבגנייל בן ה-16 ירד מהמכונית ועלה במדרגות לבניין האבן שמולו, הוא ניסה להבין להיכן הגיע.
על הכניסה לבניין היה שלט: ״בית משפט לענייני משפחה״, אבל אבגנייל המבולבל לא הצליח להבין מה זה אומר. הוא זוכר כיצד נכנס לאולם בית משפט גדול. שני הוריו ישבו שם, וממולם ישב שופט. השופט הבחין בו, וקרא לו להתקרב. הוא לא הסתכל עליו, ורק הקריא מתוך הניירת שמולו את העובדות היבשות, שהוריו מתגרשים. אחר כך, מבלי לעצור לרגע השופט הסביר לו שעליו לבחור עם מי מההורים הוא רוצה לגור - עם אמא, או עם אבא.
״התחלתי לבכות, הסתובבתי וברחתי מהאולם. השופט הכריז על 10 דקות הפסקה, אבל כשההורים שלי ירדו אל הלובי, אני כבר נעלמתי״, משחזר אבגנייל בהרצאה שנתן בשנה שעברה. אמא שלי לא ראתה אותי שוב במשך שבע שנים, ובניגוד לסרט, אבא שלי לא ראה אותי עוד לעולם וגם לא דיברנו״.
אבגנייל שעט הביתה, זרק בחופזה מעט בגדים לתוך מזוודה, והספיק לתפוס את הרכבת לעיר הגדולה, ניו יורק. כדי להתפרנס הוא חיפש תחילה עבודה כנער שליחויות. ״ספר לי, בחור צעיר, בן כמה אתה?״ היו שואלים אותו. ״בן 16״, הוא היה עונה. בעלי עסקים היו מעסיקים אותו בשכר נמוך מאוד, שכר שהוא הבין במהרה שלא יאפשר לו להתקיים. אבגנייל הבין שכל עוד יידעו שהוא בן 16 לא ישלמו לו שכר גבוה יותר.
אבגנייל שנראה מבוגר מגילו, בגובה של 1.82 מטר ועם שיער מאפיר, החליט לשנות ספרה אחת בתאריך הלידה של רישיון הנהיגה שלו, והפך את עצמו למבוגר ב-10 שנים. בתור בחור בן 26 הוא הצליח לקבל שכר גבוה יותר עבור אותה העבודה. אבל עדיין היה לו קשה לסגור את החודש.
היה לו פנקס צ׳קים מחשבון בנק שאביו פתח עבורו. כשהיה נגמר לו הכסף הוא היה כותב לעצמו צ׳ק של כמה עשרות דולרים, נכנס לסניף בנק ופודה אותו. כשנגמר הכסף בחשבון הבנק, אבגנייל פשוט המשיך לכתוב לעצמו צ׳קים. הצ׳קים התחילו לחזור, והוא הבין שהוא לא יוכל להמשיך כך לנצח, אז הוא החל לשנות את השם על הצ׳קים. את מספר החשבון הוא שינה לכזה שנמצא בצד השני של ארצות הברית, כך שייקח לצ׳ק זמן רב לחזור.