כיצד קבוצה של מרקסיסטים גרמנים חדרה למוסדות הגבוהים במערב והצליחה לשנות את אחד התחומים החשובים בחברה שלנו – "האמנות היפה" ותפיסת היופי שלנו
מאיה מזרחי | 14 באפריל 2017 | תרבות ואמנות | 11 דק׳
"הפנינו את הגב ליופי ואנחנו מוקפים היום בכיעור"
הקיץ עוד היה בעיצומו, כשהחלטנו חברתי ואני, צעירות בנות 18, לבלות את היום במוזיאון ישראל בירושלים. כשסיירנו בין הציורים המודרניים התלויים על קירות האולמות, התלהבנו לגלות יצירות שלמדנו עליהן והכרנו את תוכנן ומשמעותן. כשהגענו לאחד האולמות האחרונים והתיישבנו לנוח, ניצב לפנינו על הקיר ציור שכולו צבוע בצבע אחד: שחור, מצוי בתוך קופסת מסגרת שחורה. קראנו את הכתובית: "ציור מופשט" של האמן אד ריינהרט. "די", אמרה חברתי, "מה זה? הם צוחקים עלינו?"
לפתע נעמדה לצדנו אישה וקטעה את האווירה המבודחת: "למה אתן צוחקות על הציור?" היא שאלה. "כי הוא פשוט צבוע כולו שחור", עניתי בחיוך. "אתן צוחקות בגלל שאתן לא מבינות אותו", היא ענתה ושתינו עטינו ארשת רצינות. "או-קיי, מה את מבינה מהציור הזה?" שאלנו אותה. "על אמנות צריך להתבונן", היא אמרה. "תתבוננו בציור ותגידו לי מה אתן רואות".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
Wikipedia/PD
