האדריכל אייל עמידן חזר לדירת ילדותו בצפון תל אביב 50 שנה לאחר שנבנתה, וגילה שהשדות שהיו סביב והנוף שהשקיף עד להרצליה התחלפו בנוף של תל אביב המודרנית מרובת הבניינים. לפני כשלוש שנים החליטו דיירי הבניין לשפץ אותו, ועמידן ניצל את ההזדמנות לצאת להרפתקה חדשה, שונה באופיה מסניפי הבנקים הגדולים, אולמות האירועים והמסעדות שהוא מעצב, ויצר לעצמו את הבית שתמיד רצה
מאיה מזרחי | 5 באוגוסט 2014 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
נוסטלגיה מתחדשת
צילום הבית: עמית גרון
13 קומות במעלית מובילות אל דירת חמישה חדרים נעימה וביתית. כבר בכניסה, מבחינים משמאל בחדר האוכל ומגיעים אל אזור המטבח שמחובר אל הסלון ואל המרפסת המשתקפת מבעד לשתי דלתות הזזה גדולות באורך שלושה מטרים. עמידן מפעיל את התאורה המבצבצת דרך חריצים בקירות. התאורה יוצרת מצבים שונים הניתנים לעמעום. בעזרת לחיצה על כפתור באייפון שלו, הוא מפעיל את מערכת הסאונד בסלון הממלאת את החלל בצלילים נעימים.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
