כל מי שמגיע לסין ורוצה להתחבר לפייסבוק, ליוטיוב או לטוויטר, יודע שהדרך היחידה לעשות זאת היא…
מאיה מזרחי | 26 בפברואר 2017 | תרבות ואמנות | 4 דק׳
הסרט שסין לא רוצה שתראו
כל מי שמגיע לסין ורוצה להתחבר לפייסבוק, ליוטיוב או לטוויטר, יודע שהדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות שירות מיוחד בתשלום (VPN) המאפשר לעקוף את ״חומת האש״ הסינית – הכינוי שניתן למערכת הצנזורה והמעקב שפיתחה המפלגה הקומוניסטית הסינית. שירות שגם סינים רבים החיים בסין משתמשים בו. אולם בחודש ינואר האחרון החליט המשטר הסיני לשים סוף לאפשרות הזו, והודיע ששירותי ה-VPN אינם חוקיים עוד. המטרה: לאטום את כל נקודות הפרצה שעוד נותרו בחומת הצנזורה.
ג'יימס, איש היי-טק אמריקני שמגיע לא מעט לסין, מכיר את הנושא על בוריו, אבל מכיוון קצת שונה – הוא חתם עם הסינים על עסקה שבמסגרתה החברה שלו תשפר את מערכות השליטה והצנזורה של המפלגה הקומוניסטית.
המערכת שיצרה חברת Cyskom מפקחת על כל דבר כמעט שעושים אזרחי סין במרחב הדיגיטלי – כשהם שולחים אימייל המערכת מתייקת את ההודעה, כשהם מדברים בנייד המערכת מאזינה ומקליטה, וכשהם גולשים ברשתות החברתיות ובאינטרנט המערכת עוקבת ומצנזרת אותם.
כל מה שצריך לעשות כדי שהסרט יהפוך למציאות זה להחליף את חברת Cyskom בחברת Cisco (סיסקו) שסייעה לשירותי הביטחון הסיניים
אבל היא יודעת לעשות גם יותר מזה – כיוון שכמעט לכל דבר במרחב הדיגיטלי יש נקודת ציון או כתובת דיגיטלית המאפשרת לאתר את מיקומו, פותחה אופציה נוספת המאפשרת למשטרה להתביית בקלות ובמהירות על מיקומם של אנשים שהיא רוצה לעצור. לדוגמה, כאלו שכתבו במנגנוני החיפוש מילים שלא מוצאות חן בעיני המשטר כמו: ״פאלון גונג״ או ״אמת״, ״חמלה״, ו״סובלנות״.
כך מתחיל סרטו החדש של ליאון לי – ״הלהב המדמם״ (The Bleeding Edge), המבוסס על אירועים אמיתיים שאכן קרו. כל מה שהצופה צריך לעשות כדי לגשר על הפער בין הסרט למציאות הוא להחליף את חברת Cyskom בחברת Cisco (סיסקו) שסייעה לשירותי הביטחון הסיניים להשיג מטרה זהה.
אלא שבניגוד לעולם האמיתי, לג׳יימס (שמגלם השחקן ג׳יי קליפט) קורה אירוע מכונן ודרמטי, המוביל אותו לחקור למה משמשת המערכת שהוא עצמו פיתח, וכיצד הוא מעורב מבלי שהתכוון בפשעים נגד האנושות. כשהוא מנסה לברר פרטים על מנגנון השליטה והדיכוי בסין, דרך האינטרנט וברחוב, הוא חש על בשרו את הקושי להגיע אל האמת בסין ואת הפחד הגדול שיתפסו גם אותו.
אך התמודדותו של ג'יימס לא מתקרבת להקרבה ולאומץ שמפגינה גיבורת הסרט ג׳ן ג׳ינג. הסרט כולו מבוסס על אירועים אמיתיים שקורים עד היום בסין – רדיפת הפאלון גונג וקצירת האיברים השיטתית ממתרגלי השיטה.
ג׳ן, בגילומה של השחקנית אנסטסיה לין (מלכת היופי של קנדה), היא מתרגלת פאלון גונג, אמנית המקדישה את זמנה הפנוי כדי לספר לאנשים בתוך סין על הרדיפה שסובלים ממנה מיליוני מתרגלי פאלון גונג במדינה החל מ-1999. כשג׳ן נעצרת, יחד עם בעלה, ונלקחת בברוטליות מביתה ומבתה הצעירה, מתחיל סיפור קשה, מטלטל ומעורר השראה.
״מה שהסרט מציג זה באמת רק קצה הקרחון. המצב האמיתי גרוע הרבה יותר״, אמר הבמאי ליאון לי לעיתון The Weekly Standard. לי סיפר שחווה לא מעט קשיים בעת העבודה על הסרט – שחקנים ואנשי הפקה התנערו ממנו מחשש שהרשויות הסיניות יפגעו במשפחתם הנמצאת בסין, ומקומות מסוימים שבהם אמורים היו להקרין את הסרט ביטלו את ההקרנה, בגלל קשריהם העסקיים עם סין.
כוכבת הסרט, אנסטסיה לין, עלתה לכותרות העיתונים הגדולים בעולם, אחרי שנאסר עליה להיכנס לסין בשנה שעברה, שם נערכה תחרות מלכת היופי, תחת הסלוגן: ״יפה עם מטרה״. עבור לין, שנולדה וגדלה בסין ושאותה עזבה כשהייתה בת 13, מטרת תחרות מלכת היופי הייתה להעלות את המודעות להפרות זכויות האדם הקשות המתרחשות בארץ מוצאה. בבייג׳ינג לא ראו זאת בעין יפה, ומנעו את זה ממנה. בצעד ברוטאלי אף איימו שיפגעו באביה החי עדיין בסין, אם לא תחדל לספר מה קורה שם. כשהאיומים לא עבדו, הם פגעו כלכלית באביה והביאו אותו לפשיטת רגל.
בהמשך גם הפעיל המשטר הסיני לחץ על תחרות מלכת היופי שנערכה בסוף 2016 בוושינגטון, כדי שתמנע מלין להתבטא בנושא ולהגיע להקרנת הבכורה של הסרט. לאחר שהאיומים התפרסמו בעיתונות, לין החליטה שתסתכן בפסילתה מהתחרות ותגיע להקרנה.
על אף שהסרט אינו תיעודי, הוא מקפיד לתאר את הסצנות בתיאום מדויק ככל האפשר עם עדויות ואירועים שקרו במציאות. זאת אחת הסיבות שהסרט לא קל לצפייה – תעשיית קצירת האיברים של סין נחשפת דרך סיפור אנושי מרגש, דבר שאינו קל לעיכול לכל אדם בעל מצפון ומוסר, במיוחד לאור הידיעה שזה ממשיך עד היום.
ובכל זאת יש בכך גם משהו מרומם. כמו בציור רנסנס שבו החושך מבליט את האור, הסרט מציג מצד אחד את התגלמות הרוע, ומצד שני חושף גוונים ורמות שונות של טוב לב בדמויות, כשהטוב המוחלט שייך לגיבורה. הניגוד הזה מעניק תחושה של תקווה לאנושות, שכפי שמראה הסרט, מסוגלת לנורא ביותר.
הסרט הוצג בחודש שעבר בסנימטק תל-אביב ובסינמטק בחיפה, וניתן לצפות בו כעת ב-iTunes או להזמין אותו להקרנה פרטית.
אתר הסרט:
thebleedingedgemovie.com
הקרנה פרטית: 052-646-0065
השחקנית אנסטסיה לין במסיבת עיתונאים, מדברת על ניסיונות המשטר הסיני למנוע את הופעתה בתחרות מלכת היופי | תמונה : Philippe Lopez/AFP/Getty Images
עוד כתבות של מאיה מזרחי
-
1.
תרבות ואמנות
אלוהים, מוסר וג'נטלמניות – כיצד אמור להיראות חינוך ילדים "ליברלי"?
-
2.
תרבות ואמנות
תמונה למחשבה: "כשהברבורים מבינים שהם חייבים למות, הם שרים במתיקות יותר מתמיד"
-
3.
תרבות ואמנות
20 אסטרטגיות צבאיות לניצחון במלחמה (וגם בחיים)
-
4.
תרבות ואמנות
תמונה למחשבה – משחק של חיים ומוות
-
5.
תרבות ואמנות
מהארכיון: הכוח של הנחמדות
הסרט שסין לא רוצה שתראו
כל מי שמגיע לסין ורוצה להתחבר לפייסבוק, ליוטיוב או לטוויטר, יודע שהדרך היחידה לעשות זאת היא…
מאיה מזרחי | 26 בפברואר 2017 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
השחקנית אנסטסיה לין במסיבת עיתונאים, מדברת על ניסיונות המשטר הסיני למנוע את הופעתה בתחרות מלכת היופי | תמונה : Philippe Lopez/AFP/Getty Images
כל מי שמגיע לסין ורוצה להתחבר לפייסבוק, ליוטיוב או לטוויטר, יודע שהדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות שירות מיוחד בתשלום (VPN) המאפשר לעקוף את ״חומת האש״ הסינית – הכינוי שניתן למערכת הצנזורה והמעקב שפיתחה המפלגה הקומוניסטית הסינית. שירות שגם סינים רבים החיים בסין משתמשים בו. אולם בחודש ינואר האחרון החליט המשטר הסיני לשים סוף לאפשרות הזו, והודיע ששירותי ה-VPN אינם חוקיים עוד. המטרה: לאטום את כל נקודות הפרצה שעוד נותרו בחומת הצנזורה.
ג'יימס, איש היי-טק אמריקני שמגיע לא מעט לסין, מכיר את הנושא על בוריו, אבל מכיוון קצת שונה – הוא חתם עם הסינים על עסקה שבמסגרתה החברה שלו תשפר את מערכות השליטה והצנזורה של המפלגה הקומוניסטית.
המערכת שיצרה חברת Cyskom מפקחת על כל דבר כמעט שעושים אזרחי סין במרחב הדיגיטלי – כשהם שולחים אימייל המערכת מתייקת את ההודעה, כשהם מדברים בנייד המערכת מאזינה ומקליטה, וכשהם גולשים ברשתות החברתיות ובאינטרנט המערכת עוקבת ומצנזרת אותם.
כל מה שצריך לעשות כדי שהסרט יהפוך למציאות זה להחליף את חברת Cyskom בחברת Cisco (סיסקו) שסייעה לשירותי הביטחון הסיניים
אבל היא יודעת לעשות גם יותר מזה – כיוון שכמעט לכל דבר במרחב הדיגיטלי יש נקודת ציון או כתובת דיגיטלית המאפשרת לאתר את מיקומו, פותחה אופציה נוספת המאפשרת למשטרה להתביית בקלות ובמהירות על מיקומם של אנשים שהיא רוצה לעצור. לדוגמה, כאלו שכתבו במנגנוני החיפוש מילים שלא מוצאות חן בעיני המשטר כמו: ״פאלון גונג״ או ״אמת״, ״חמלה״, ו״סובלנות״.
כך מתחיל סרטו החדש של ליאון לי – ״הלהב המדמם״ (The Bleeding Edge), המבוסס על אירועים אמיתיים שאכן קרו. כל מה שהצופה צריך לעשות כדי לגשר על הפער בין הסרט למציאות הוא להחליף את חברת Cyskom בחברת Cisco (סיסקו) שסייעה לשירותי הביטחון הסיניים להשיג מטרה זהה.
אלא שבניגוד לעולם האמיתי, לג׳יימס (שמגלם השחקן ג׳יי קליפט) קורה אירוע מכונן ודרמטי, המוביל אותו לחקור למה משמשת המערכת שהוא עצמו פיתח, וכיצד הוא מעורב מבלי שהתכוון בפשעים נגד האנושות. כשהוא מנסה לברר פרטים על מנגנון השליטה והדיכוי בסין, דרך האינטרנט וברחוב, הוא חש על בשרו את הקושי להגיע אל האמת בסין ואת הפחד הגדול שיתפסו גם אותו.
אך התמודדותו של ג'יימס לא מתקרבת להקרבה ולאומץ שמפגינה גיבורת הסרט ג׳ן ג׳ינג. הסרט כולו מבוסס על אירועים אמיתיים שקורים עד היום בסין – רדיפת הפאלון גונג וקצירת האיברים השיטתית ממתרגלי השיטה.
ג׳ן, בגילומה של השחקנית אנסטסיה לין (מלכת היופי של קנדה), היא מתרגלת פאלון גונג, אמנית המקדישה את זמנה הפנוי כדי לספר לאנשים בתוך סין על הרדיפה שסובלים ממנה מיליוני מתרגלי פאלון גונג במדינה החל מ-1999. כשג׳ן נעצרת, יחד עם בעלה, ונלקחת בברוטליות מביתה ומבתה הצעירה, מתחיל סיפור קשה, מטלטל ומעורר השראה.
״מה שהסרט מציג זה באמת רק קצה הקרחון. המצב האמיתי גרוע הרבה יותר״, אמר הבמאי ליאון לי לעיתון The Weekly Standard. לי סיפר שחווה לא מעט קשיים בעת העבודה על הסרט – שחקנים ואנשי הפקה התנערו ממנו מחשש שהרשויות הסיניות יפגעו במשפחתם הנמצאת בסין, ומקומות מסוימים שבהם אמורים היו להקרין את הסרט ביטלו את ההקרנה, בגלל קשריהם העסקיים עם סין.
כוכבת הסרט, אנסטסיה לין, עלתה לכותרות העיתונים הגדולים בעולם, אחרי שנאסר עליה להיכנס לסין בשנה שעברה, שם נערכה תחרות מלכת היופי, תחת הסלוגן: ״יפה עם מטרה״. עבור לין, שנולדה וגדלה בסין ושאותה עזבה כשהייתה בת 13, מטרת תחרות מלכת היופי הייתה להעלות את המודעות להפרות זכויות האדם הקשות המתרחשות בארץ מוצאה. בבייג׳ינג לא ראו זאת בעין יפה, ומנעו את זה ממנה. בצעד ברוטאלי אף איימו שיפגעו באביה החי עדיין בסין, אם לא תחדל לספר מה קורה שם. כשהאיומים לא עבדו, הם פגעו כלכלית באביה והביאו אותו לפשיטת רגל.
בהמשך גם הפעיל המשטר הסיני לחץ על תחרות מלכת היופי שנערכה בסוף 2016 בוושינגטון, כדי שתמנע מלין להתבטא בנושא ולהגיע להקרנת הבכורה של הסרט. לאחר שהאיומים התפרסמו בעיתונות, לין החליטה שתסתכן בפסילתה מהתחרות ותגיע להקרנה.
על אף שהסרט אינו תיעודי, הוא מקפיד לתאר את הסצנות בתיאום מדויק ככל האפשר עם עדויות ואירועים שקרו במציאות. זאת אחת הסיבות שהסרט לא קל לצפייה – תעשיית קצירת האיברים של סין נחשפת דרך סיפור אנושי מרגש, דבר שאינו קל לעיכול לכל אדם בעל מצפון ומוסר, במיוחד לאור הידיעה שזה ממשיך עד היום.
ובכל זאת יש בכך גם משהו מרומם. כמו בציור רנסנס שבו החושך מבליט את האור, הסרט מציג מצד אחד את התגלמות הרוע, ומצד שני חושף גוונים ורמות שונות של טוב לב בדמויות, כשהטוב המוחלט שייך לגיבורה. הניגוד הזה מעניק תחושה של תקווה לאנושות, שכפי שמראה הסרט, מסוגלת לנורא ביותר.
הסרט הוצג בחודש שעבר בסנימטק תל-אביב ובסינמטק בחיפה, וניתן לצפות בו כעת ב-iTunes או להזמין אותו להקרנה פרטית.
אתר הסרט:
thebleedingedgemovie.com
הקרנה פרטית: 052-646-0065