כניסה
הרשמה לניוזלטר

מאחורי הסיפורים על פריחה תרבותית, מדעית ואמנותית, חושף ספרה של פרופ' מירי אליאב-פלדון את מסך העריצות, הפחד ורדיפת המיעוטים שאפיינו את הרנסנס

גלית דהן קרליבך | 7 באפריל 2025 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

הצד האפל של תקופת הרנסנס

עובדה ידועה היא שפחד ועריצות הולכים יד ביד. באמצעות הפצת פחד ותחושת איום, ניתן לשלוט באוכלוסייה ביתר קלות – וכל שנותר הוא למצוא שעיר לעזאזל שאליו ניתן לנתב את חרדות ההמון. לרוב, אותו שעיר לעזאזל משתייך לקבוצת מיעוט המצויה בשולי החברה.

ספרה של פרופ' מירי אליאב-פלדון עוסק בשני נושאים אלה. הוא סוקר את תולדות חרדת ההמונים, ובכך משתלב במסורת רבת-שנים של ספרים – עיוניים ובדיונים כאחד – הדנים בזוועות שלטון הכפייה. ייחודו של הספר טמון בהתמקדותו דווקא באחת התקופות שזכו ליחס אוהד, חם ומלטף במיוחד – תקופת הרנסנס.

כבר בתחילת הספר שוברת אליאב-פלדון את המיתוס על "חשכת ימי הביניים", ומגלה לקוראים כי תקופת הרנסנס – התקופה בה"א הידיעה, שחוללה נפלאות בתחומי האמנות, המדע והקידמה – לא הייתה כה נאורה וסובלנית בכל הנוגע לרדיפת בני מיעוטים. לעומת זאת, ימי הביניים – התקופה שלרוב נתפסת כחשוכה ונחשלת – זוכה כאן לפיצוי מסוים על העוול ההיסטורי שנעשה לה בציבור. גישה דומה ניתן למצוא גם במבוא לספר מרתק אחר, "איינהרד – חיי קרל הגדול", ביוגרפיה שכתב מזכירו של אחד מגדולי שליטי אירופה, שם מציין המתרגם, פרופ' יצחק חן, את אותה תפיסה שגויה הרווחת לגבי העבר.

מירי אליאב-פלדון, "הרנסנס של השטן", הוצאת מאגנס, 2024

מירי אליאב-פלדון, "הרנסנס של השטן", הוצאת מאגנס, 2024

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
שתפו: