גם הלילה ישבה בלה לאור נרות בקרוואן, כשהיא מכינה בשקדנות ובסבלנות את הפרחים המלאכותיים שכבר הייתה ידועה בהכנתם. לפתע הרגישה דגדוגים בביטנה, אחר כך בעיטות קטנות, וצחקה לעצמה: ״אתה הולך להיות ילד מאוד שובב, כמו אבא שלך!״. היא החליטה שתלך לישון, ולפני שנרדמה אמרה לעצמה שמחר היא חייבת למכור יותר פרחים ממה שמכרה היום, ״ההופעות של דג'נגו ב'לה ג'אווה' לא מספיקות״, חשבה.

השעה הייתה אחת בלילה, דג'נגו הוריד את נעליו בכניסה לקראוון מחשש להעיר את אישתו. הוא הוריד את בגדיו והחל ללבוש את כותונת הלילה שלו, כשלפתע שמע קול. ״אולי זה עכבר״, אמר לעצמו. הוא הרים את הנר שהיה מונח על השולחן כשלפתע הוא נפל מידיו, החל לשרוף כמה מהפרחים של אישתו ולהצית את הקראוון.

קראוון צוענים. אילוסטרציה | תמונה: Wikipedia

דג'נגו מיהר להעיר את אישתו, הרים אותה ממיטתה ונשא אותה החוצה בין להבות האש כשידו השמאלית בוערת. תושבי כפר הקראוונים הגיעו עם בדים ואמצעים לכיבוי אש. אבל לא נשאר זכר מהקראוון.

חבריו של דג'נגו הקיפו את מיטתו בבית החולים, כשהוא התבשר שנכווה קשה מהברכיים עד למתניים. ״והידיים?״, שאל אחד מחבריו הקרובים את הרופא. ״לצערי ניאלץ לכרות את ידו השמאלית״, ענה הרופא באמפתיה.

״תקחו אותי מפה״, אמר דג'נגו עם לכתו של הרופא, בקול חלש אך החלטי.

״אתה סובל מכאבים, אתה צריך להתאושש והפצעים שלך צריכים להחלים״.

״בשום פנים ואופן לא אעבור כריתה. לא אתן שיקחו ממני את היד״.

היציאה מבית החולים לא הייתה מסובכת – גורלו של צועני פשוט לא עניין יותר מדי את הצוות הרפואי. אבל הדלקת שהתפתחה בידו התגלתה כסיבוך לא פשוט, כשהאצבעות הרביעית והחמישית הפסיקו לזוז ולא הראו סימני חיים.

* * *

כשהכאבים החמירו, דג'נגו הרגיש שהוא צולל לתוך מסכת הזיות לא הגיוניות. אביו ואימו הופיעו לפניו. היא רקדה והוא הצחיק את הקהל. הוא גם נזכר ביום שקיבל מהוריו את הבנג'ו הראשון וניגן לעצמו ולחבריו.

״דג'נגו, אתה ער?״, נשמע ברקע קול חברו שהצליח להחזיר אותו להכרה.

״כן, בערך. תגיד, אתה חושב שאתה יכול להשיג לי בנג'ו? הבנג'ו היקר שלי נהרס בשריפה״.

״דג'נגו, אני לא חושב שאתה מודע לחומרת הפגיעה בידך. אני לא רוצה לצער אותך אבל אתה חייב לקחת בחשבון שיש סיכוי שלא תוכל עוד לנגן לעולם״.

״אתה תראה שכן״.

״חכה כאן״, אמר החבר.

״אל תדאג, אני לא הולך לשום מקום…״, אמר דג'אנגו בצחוק מהול בעצב.

חברו רץ אל הקרוואן וחזר אל דג'נגו עם גיטרה.

״אין לי בנג'ו, אבל יש לי את זה. קח את זה, וכשתתאושש לגמרי תחזיר לי״.

חבריו ומשפחתו של דג'נגו גייסו כסף כדי לשלוח אותו למקום מיוחד בו יוכל להשתקם. במהלך השנה שהיה שם, לימד את עצמו ללכת מחדש, בהתחלה בעזרת מקל ואז לגמרי לבד. הוא גם לימד את עצמו לנגן מחדש, עם שתי אצבעות מנוטרלות.

* * *

הכנר סטפן גרפלי והסקסופוניסט שליווה אותו היו מרוכזים בנגינתם. גרפלי לא יכל לנחש שבאותו ערב חייו עומדים להשתנות. אל המועדון נכנסו שלושה אנשים בעלי מראה שונה מזה של ״הקבועים״. השלושה התיישבו ליד קדמת הבמה והביטו במוסיקאים במבט שגרם לגרפלי להרגיש מאוד לא נוח. ״אני אומר לך, הם גנגסטרים״, אמר גרפלי לסקספוניסט כשיצאו להפסקה קצרה. ״מה פתאום״, אמר השני כשהוא מתגלגל מצחוק, ״הם בסה״כ צוענים״.

״אולי אתה צודק, אני כמעט בטוח שראיתי את הגבוה מביניהם מנגן ברחובות פריז״.

לפתע קם אותו בחור גבוה בעל הנראות הקשוחה וניגש לדבר עם גרפלי. כשנעמד מולו הוא הרכין את ראשו במבוכה. ״תוכל לנגן ג'אז?״ שאל את גרפלי, ונענה בחיוך.

״אתה מנגן?״, שאל גרפלי.

״כן, בגיטרה״.

״הצטרף אלי, נראה מה יצא מזה״.

הסיפור האמיתי

דג'נגו תפס את הגיטרה, באותה טבעיות שבה אם אוחזת בתינוקה, והחל לפרוט על המיתרים. הוא ניגן בווירטואוזיות בשעה שהקהל ישב בשקט והקשיב. גרפלי, שנדהם מיכולותיו המרשימות, ומרוחו החופשיה והצוענייה, הצטרף אליו לנגינה. כשהם סיימו לנגן הקהל נעמד על רגליו. שניהם הסתכלו זה על זה, הם ידעו שזו תחילתן של ידידות מופלאה וקריירה מפוארת.

ג'ון (דג'אנגו) ריינהרדט (1953-1910) נחשב לאחד הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים. הוא נולד בקהילת קראוונים, לאם רקדנית ואקרובטית ולאב ליצן ומוסיקאי. הוא קיבל את הבנג'ו הראשון שלו בגיל צעיר ולמד לנגן עליו בעצמו כשהוא מתבונן בצוענים שניגנו. הוא התגלה ככישרון, הופיע והחל להתפרסם בפריז. את שיריו הראשונים החל להקליט כשהיה רק בן 18.

שנה קודם לכן הוא התחתן. לילה אחד, כשחזר מהופעה במועדון ״לה ג'אווה״, הוא הפיל על הריצפה בטעות נר, ששרף את הקרוואן שבו התגוררו. הוא נכווה קשה, בעיקר בידו השמאלית. כשבבית החולים רצו לכרות את ידו, הוא התעקש לצאת משם לפני שזה יקרה. חבריו ומשפחתו חשבו שלא ינגן עוד לעולם. הם אספו כסף כדי לממן את שיקומו, שבמהלכו קיבל גיטרה והחל לנגן.

לקח לדג'אנגו יותר משנה להשתקם, עד שלבסוף הצליח ללכת ולנגן שוב, הפעם על גיטרה, כששתיים מאצבעות יד שמאל שלו משותקות. בעקבות המעבר לנגינה בגיטרה הוא החל להתעניין בג'אז, פגש את הכנר סטפן גרפלי במועדון בו ניגן – היכרות שהובילה לחברות ויצירת קווינטט (Quintette du Hot club de France). זה היה הרכב הג'אז הראשון שהיה מורכב ממיתרים בלבד. דג'אנגו שילב במנגינות שכתב השפעות מתרבות הצוענים הצרפתית.

* הדיאלוגים והמחשבות הכתובים בסיפורים הם מפרי דמיונה של המחברת ומבוססים על כתביו של האמן

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן