גם הלילה ישבה בלה לאור נרות בקרוואן, כשהיא מכינה בשקדנות ובסבלנות את הפרחים המלאכותיים שכבר הייתה…
מאיה מזרחי | 29 באוגוסט 2016 | תרבות ואמנות | 4 דק׳
בתוך מוחו של אמן | הצועני עם הגיטרה
גם הלילה ישבה בלה לאור נרות בקרוואן, כשהיא מכינה בשקדנות ובסבלנות את הפרחים המלאכותיים שכבר הייתה ידועה בהכנתם. לפתע הרגישה דגדוגים בביטנה, אחר כך בעיטות קטנות, וצחקה לעצמה: ״אתה הולך להיות ילד מאוד שובב, כמו אבא שלך!״. היא החליטה שתלך לישון, ולפני שנרדמה אמרה לעצמה שמחר היא חייבת למכור יותר פרחים ממה שמכרה היום, ״ההופעות של דג'נגו ב'לה ג'אווה' לא מספיקות״, חשבה.
השעה הייתה אחת בלילה, דג'נגו הוריד את נעליו בכניסה לקראוון מחשש להעיר את אישתו. הוא הוריד את בגדיו והחל ללבוש את כותונת הלילה שלו, כשלפתע שמע קול. ״אולי זה עכבר״, אמר לעצמו. הוא הרים את הנר שהיה מונח על השולחן כשלפתע הוא נפל מידיו, החל לשרוף כמה מהפרחים של אישתו ולהצית את הקראוון.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו