לקראת הסאקורה

עננים צחורים ורדרדים מכסים את השמים ואת האדמה במרבד מרהיב לימים ספורים בלבד. זוהי פריחת עצי הדובדבן - הסאקורה - הפרח הלאומי הבלתי רשמי של יפן. היא מוציאה מיליוני יפנים לפארקים לטירות ולמקדשים, כבר כמה מאות שנים, לצפות בה ולהנות ממנה.
רבבות פואמות וציורי מופת ביפן מתארים עד כמה ענוגה היא פריחת הדובדבן. ביפן פרחי הדובדבן מקשטים קימונו מסורתי, כלי אכילה, דפי כתיבה, מחברות בית ספר ואפילו עכבר של מחשב.
נעימת השיר הידוע סאקורה מאפיינת את יפן כמעט כמו ההמנון הלאומי שלה. באירועים בין-לאומיים ישמיעו את סאקורה לכבוד יפנים כמו שישמיעו "הבה נגילה" לכבוד הישראלים שבקהל.
גם במטבח היפני יש לדובדבן מקום של כבוד. הסקורה-צ'ה הוא משקה מרענן של חליטת עלי דובדבן. הסאקורה-מאצ'י היא כופתה מבצק שממולאת במחית ממותקת ומסביב לה עלה רחב של דובדבן.
פריחת הדובדבן מסמלת בתרבות היפנית את בוא האביב וגם באופן כללי זמן של התחלה חדשה. שנת הלימודים היפנית מתחילה באפריל וזו גם תקופה של קביעת מטרות בעסקים ובחיים בכלל.
במובן עמוק יותר מסמלת פריחת הדובדבן את ארעיותם של החיים בגלל התקופה הקצרה של לבלוב הפרחים, יופי מרהיב שנמוג תוך זמן קצר. הלבלוב מסמל גם את הפן הנשי שבטבע.
המועד המדויק של פריחת הדובדבן ביפן משתנה מאזור לאזור והוא תלוי במזג האוויר. ההתחלה היא בסוף ינואר באוקינאווה שבדרום, דרך טוקיו וקיוטו לקראת אמצע מארס ובאי הצפוני הוקאידו באפריל. כל שנה היפנים עוקבים אחרי מהדורות החדשות שמדווחות באופן שוטף על קצב התקדמות הפריחה, ויוצאים בהמוניהם לצפות בה. מקומות טובים בגנים השונים בערים ובפאתי הערים נתפסים לעתים עוד לפנות בוקר על ידי "חלוצי המשפחות", ורק אחר כך יגיעו כולם. ההתבוננות בפריחת הדובדבן מכונה ביפנית "הנאמי" והיא מתייחסת רק לפריחת הדובדבן.
מרחוק נראים העצים הפורחים כעננים יפיפיים חולפים, במבט מקרוב ניתן ליהנות מיופיו של פרח בודד. ה"הנאמי" המסורתי כולל פיקניק, שתיית סאקה (יין אורז) ושיפוד כופתאות מתוק בשם קושי-דאנגו העשוי מקמח אורז ונראה כמו סוכריה על מקל. תחת עצי הדובדבן עמוסי הפריחה אף נערכים לעתים טקסי תה בגנים.
הכוונה העמוקה יותר של ה"הנאמי" היא להתחבר לטבע, פשוט להסתובב בפארק ולהתבונן בעצים המלבלבים. כאשר הרוח נושבת, אלפי עלעלי פרחים עדינים מסתחררים באוויר ויוצרים מראה קסום שמכונה ביפנית "האנאפובוקי".