כניסה
הרשמה לניוזלטר

הם קנו בית ברמת השרון, הרסו אותו ובנו חדש במקומו. גישתם הבסיסית הייתה “לא לנקר עיניים”. האדריכלית והמעצבת סמדר ברגר יקותיאלי והמשפחה השקיעו מחשבה רבה עד שהגיעו לתחושות שרצו שישכנו בביתם החדש: רוגע, מינימליסטיות, רומנטיקה ומשפחתיות

מאיה מזרחי | 27 בנובמבר 2013 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

הבחירה בפשטות

שביל הכניסה לבית הבנוי מלבנים ("בריקים") מוביל לדלת גדולה מעץ מאיה ("יוקרה"). כשנכנסים פנימה מבחינים בשני מתחמים בעלי אופי שונה. מצד ימין החלק האינטימי יותר של הבית, המטבח ופינת המשפחה: פינה תחומה וחמימה הכוללת ספה נוחה, טלוויזיה וספריה נחמדה כמו של פעם שבחרה בעלת הבית. החלק השמאלי מיועד לאירוח. הוא מכיל סלון, שולחן אוכל ויציאה לגינה. במרכז עומד קמין ("ברפמן") שכמו מחבר בחום את החלקים השונים בקומה הראשונה ומגיע עד הקומה השנייה.

נכנסים לבית...

השולחן של הסלון, הספות, הכורסאות ושולחן האוכל הנמצא ליד נבנו על ידי נגר ("גרפיטי"). החומרים בחלל משקפים רוגע: כל הצבעים בהירים, הריהוט בלבן אוף ווייט ואפרפר, כולל הריצוף ("אבן השוהם"). את הטעם הרומנטי של בעלת הבית אפשר לחוש במנורות שהיא בחרה: הן עשויות מבד, מעל שולחן האוכל תלויה מנורת שנדליר ואפשר לראות שילוב מסוים של וינטאז' בבית. החלונות הגדולים ("פ.א. כוכב") מכניסים הרבה אור לבית ומעצימים את
ההרגשה של "החוץ" יחד עם ההרגשה של הפרטיות וההגנה שמעניק הבית.

צילום הבית: עוזי פור

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
שתפו: