כניסה
הרשמה לניוזלטר

אחרי שני עשורים בהופעות עם דיוויד בואי, המתופף סטרלינג קמפבל כותב לאפוק טיימס את זיכרונותיו

סטרלינג קמפבל | 8 באפריל 2016 | תרבות ואמנות | 9 דק׳

השנים שלי עם דיוויד בואי

תחילתו של הקשר שלי עם דיוויד בואי היה כשהייתי בן 14. השנה הייתה 1978, כשלמדתי לנגן בתופים. נכנסתי ללובי של בניין הדירות שבו גרתי, באזור שכונת ה"אפר ווסט סייד" בניו יורק, כשלפתע פגשתי במתופף דניס דיוויס, שהחזיק בידו מצילה ומקל תיפוף. "לאן אתה הולך?" שאלתי בהתלהבות. הייתי סקרן ולא הכרתי מוזיקאים מקצועיים.

"יש לי הופעה הערב, אני הולך לנגן ב׳מדיסון סקוור גארדן׳", ענה לי דיוויס. "אני מופיע עם דיוויד בואי. רוצה לבוא?". הוא הושיט לי כרטיס והותיר אותי פעור פה. הוא הקליט כמה מהאלבומים המשפיעים ביותר של בואי – "Young Americans", "Station to Station", "Low", "Heroes", אבל לא הכרתי אף אחד מהם. בימים ההם הכרתי רק שיר אחד של בואי, Fame.

איור: Rob Counts/Epoch Times NY

Benjamin Chasteen/Epoch Times

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פנחס גולדשמידט, "זיכרונות ממוסקבה", הוצאת ידיעות ספרים, ינואר 2026
המאבק השקט על תחיית יהדות רוסיה

חיים אבייב

אופיר טושה גפלה, "במחילה מכבודה של אשת המערות", הוצאת כתר, מאי 2025
המרד השקט של האיש שרצה רק לקרוא

מאיה מזרחי

אילעאי עופרן, "קול דמי אחיך", ידיעות ספרים, אוקטובר 2025
בין אחים לאויבים: אזהרה מהעבר ושאלות להווה

דינה גורדון

שרית אופק, "למות", התחנה, מרץ 2026
ברגע שאין עוד מה להציל

דינה גורדון

אלן קאר וג'ון דייסי, "הדרך הקלה לשינה טובה יותר", תרגום דפנה לוי, הוצאת בבל, מרץ 2025
הטעות הגדולה של הסובלים מנדודי שינה

דינה גורדון

שושן הרן, "שבויה במשימה", ידיעות ספרים, ינואר 2026
גבולות המוסר האנושי

דינה גורדון

שתפו: