בבניין שנבנה לפני 80 שנה בסגנון באוהאוס, בחלל אפרורי ואפל, גרה משפחה שהתלבטה במשך זמן רב האם לשפץ ולעצב את ביתה מחדש. היא פנתה למעצבת ליאת הדס, וביחד החליטו להוריד את השיפוצים שנעשו במהלך השנים כדי להחזיר לבית את הזוהר המקורי שלו. המרצפות הצבעוניות, הדלתות הישנות, הוינטאז׳ ו״הטוויסטים״ המודרניים, נתנו לבית המחודש עומק ותחושה שחיו בו שנים רבות
מאיה מזרחי | 31 באוגוסט 2015 | תרבות ואמנות | 2 דק׳
כשהוינטז׳ פוגש את המודרני
הדירה היא שילוב של שתי דירות שאוחדו יחד ותוכננו מחדש על ידי המעצבת באופן שאפשר להפריד ביניהן בקלות על ידי קיר גבס פשוט. הכניסה לדירה היא דרך דלת הכניסה המקורית והייחודית, ומולה עומדים קונזולה ומראה המשרים אווירה רומנטית. במעבר דרך חלל ארוך מגיעים משמאל לפינת המשפחה ומימין לסלון.
הסלון מתוכנן כפינת ישיבה מרכזית. חלון צרפתי עם ספסל בסופו משמש גם לאחסון וגם כפינת קריאה לדיירי הבית. הדיירים הם אנשי ספר וברשותם ספרים רבים. רק חלק קטן מהספרים שולב בסלון, במזנון שתכננה המעצבת, כדי לא ליצור תחושת עומס. המזנון הוא הומאז׳ לשנות ה-50 – בעל טוויסט עכשווי. הרהיט, השולחן והספה משתלבים עם הרדיו הישן של המשפחה ושטיח קילים עתיק שנרכש מ״ג׳וזפון״ מתווה את העיצוב הכללי של החלל.
ברמה האותנטית וברמה הרגשית ללקוחה יש חיבור עם אפריקה. המעצבת הציעה לה לתלות את הציורים הגדולים של הציירת אילנה גל ולהניח על המזנון בסלון כמה פריטים מגלריית ״אפרו״ – כלים אפריקאים ופסלים.
בעיצוב המטבח בעלי הבית והמעצבת הקדימו את הטרנד של “קיטש אנד דיינינג”. הם לא רצו אי, אבל היה להם חשוב שהמטבח יהיה חדר שנעים לשהות בו. עבורם זהו המקום הכי אינטימי בבית והם שוהים בו ברוב שעות היום: כאן הם אוכלים, מדברים וקוראים עיתון.
המטבח פתוח לסלון אבל כמו שהיה נהוג בבתים של פעם, כשיושבים בסלון לא רואים את המטבח. הצבעים החמים של הירוקים והצהובים שבמטבח מתכתבים עם הריפודים והכריות, ויוצרים שכבות של קשרים. על קירות המטבח תלויות תמונות, כדי לא ליצור חלל סטרילי כפי שנהוג לעשות היום, אלא חדר שמבלים בו. עיצוב המטבח מתחיל מהמנורה הייחודית שהייתה שייכת לבעלי הבית. הכיסאות הקלאסיים אך המודרניים מ”אימס”, יחד עם שולחן האיכרים מעץ המאפיין את הסגנון הישן יוצרים מפגש המכיל כמה מקורות השראה ונותן ערך מוסף לחלל.
בחדר השינה יש ריצפה מעץ ועליה שרפרף וינטאז׳ שנרכש בשוק הפשפשים ורופד מחדש, וכיסא מ״אימס״ שגם הוא רופד לפי הזמנה. גם כאן השילוב בין הישן והחדש יותר, יחד עם הנוכחות של הווילונות הקלאסיים, יוצרים תחושה הרמונית של חיים עכשוויים המוצאים את מקורם במקום שורשי ועמוק יותר.
הבחירה לשלב בחדר האמבטיה ציורי ריצפה שואבת השראה מהריצפה המקורית שהייתה מצוירת בבית. האריחים החדשים (״אריחי נגה״) שהוסיפה המעצבת בחדר האמבטיה כמו גם במטבח נבחרו כך שיתאימו לרהיטים שהיא תכננה בעצמה ולצבעוניות החלל. לצד המקלחת, הברז והכיור המודרניים המעניקים תחושה של ניקיון ופשטות, בעלי הבית רצו ליצור ״תחושה של פעם״ גם בחלל הזה, שאותו השיגה המעצבת דרך המראה והתאורה בסגנון עתיק.
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן
עוד כתבות של מאיה מזרחי
כשהוינטז׳ פוגש את המודרני
בבניין שנבנה לפני 80 שנה בסגנון באוהאוס, בחלל אפרורי ואפל, גרה משפחה שהתלבטה במשך זמן רב האם לשפץ ולעצב את ביתה מחדש. היא פנתה למעצבת ליאת הדס, וביחד החליטו להוריד את השיפוצים שנעשו במהלך השנים כדי להחזיר לבית את הזוהר המקורי שלו. המרצפות הצבעוניות, הדלתות הישנות, הוינטאז׳ ו״הטוויסטים״ המודרניים, נתנו לבית המחודש עומק ותחושה שחיו בו שנים רבות
מאיה מזרחי | 31 באוגוסט 2015 | תרבות ואמנות | 2 דק׳
הדירה היא שילוב של שתי דירות שאוחדו יחד ותוכננו מחדש על ידי המעצבת באופן שאפשר להפריד ביניהן בקלות על ידי קיר גבס פשוט. הכניסה לדירה היא דרך דלת הכניסה המקורית והייחודית, ומולה עומדים קונזולה ומראה המשרים אווירה רומנטית. במעבר דרך חלל ארוך מגיעים משמאל לפינת המשפחה ומימין לסלון.
הסלון מתוכנן כפינת ישיבה מרכזית. חלון צרפתי עם ספסל בסופו משמש גם לאחסון וגם כפינת קריאה לדיירי הבית. הדיירים הם אנשי ספר וברשותם ספרים רבים. רק חלק קטן מהספרים שולב בסלון, במזנון שתכננה המעצבת, כדי לא ליצור תחושת עומס. המזנון הוא הומאז׳ לשנות ה-50 – בעל טוויסט עכשווי. הרהיט, השולחן והספה משתלבים עם הרדיו הישן של המשפחה ושטיח קילים עתיק שנרכש מ״ג׳וזפון״ מתווה את העיצוב הכללי של החלל.
ברמה האותנטית וברמה הרגשית ללקוחה יש חיבור עם אפריקה. המעצבת הציעה לה לתלות את הציורים הגדולים של הציירת אילנה גל ולהניח על המזנון בסלון כמה פריטים מגלריית ״אפרו״ – כלים אפריקאים ופסלים.
בעיצוב המטבח בעלי הבית והמעצבת הקדימו את הטרנד של “קיטש אנד דיינינג”. הם לא רצו אי, אבל היה להם חשוב שהמטבח יהיה חדר שנעים לשהות בו. עבורם זהו המקום הכי אינטימי בבית והם שוהים בו ברוב שעות היום: כאן הם אוכלים, מדברים וקוראים עיתון.
המטבח פתוח לסלון אבל כמו שהיה נהוג בבתים של פעם, כשיושבים בסלון לא רואים את המטבח. הצבעים החמים של הירוקים והצהובים שבמטבח מתכתבים עם הריפודים והכריות, ויוצרים שכבות של קשרים. על קירות המטבח תלויות תמונות, כדי לא ליצור חלל סטרילי כפי שנהוג לעשות היום, אלא חדר שמבלים בו. עיצוב המטבח מתחיל מהמנורה הייחודית שהייתה שייכת לבעלי הבית. הכיסאות הקלאסיים אך המודרניים מ”אימס”, יחד עם שולחן האיכרים מעץ המאפיין את הסגנון הישן יוצרים מפגש המכיל כמה מקורות השראה ונותן ערך מוסף לחלל.
בחדר השינה יש ריצפה מעץ ועליה שרפרף וינטאז׳ שנרכש בשוק הפשפשים ורופד מחדש, וכיסא מ״אימס״ שגם הוא רופד לפי הזמנה. גם כאן השילוב בין הישן והחדש יותר, יחד עם הנוכחות של הווילונות הקלאסיים, יוצרים תחושה הרמונית של חיים עכשוויים המוצאים את מקורם במקום שורשי ועמוק יותר.
הבחירה לשלב בחדר האמבטיה ציורי ריצפה שואבת השראה מהריצפה המקורית שהייתה מצוירת בבית. האריחים החדשים (״אריחי נגה״) שהוסיפה המעצבת בחדר האמבטיה כמו גם במטבח נבחרו כך שיתאימו לרהיטים שהיא תכננה בעצמה ולצבעוניות החלל. לצד המקלחת, הברז והכיור המודרניים המעניקים תחושה של ניקיון ופשטות, בעלי הבית רצו ליצור ״תחושה של פעם״ גם בחלל הזה, שאותו השיגה המעצבת דרך המראה והתאורה בסגנון עתיק.
מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן
