כניסה
הרשמה לניוזלטר

מה הייתה השקפת עולמו של גדול המחזאים שהאנושות הכירה? האם הוא היה פורץ גבולות ששאף לקידמה, כפי שנהוג להאמין, או להפך – מסורתי ואפילו דתי?

מאיה מזרחי | 13 בדצמבר 2020 | תרבות ואמנות | 10 דק׳

הסדר הקוסמי והאיזון המושלם על פי ויליאם שייקספיר

מרבית עם ישראל למד בתיכון את "המלט", המחזה הנודע של ויליאם שייקספיר (1616-1564), המתאר את קורותיו של המלט נסיך דנמרק שיום אחד אביו נפטר ואימו נישאת לדודו. כשרוחו של אביו מופיעה ומספרת להמלט כי הוא נרצח על ידי לא אחר מאשר הדוד, המלט מתלבט מה לעשות – התלבטות הנמשכת לאורך המחזה ועד לסופו. בדרך נרצח בשגגה יועץ המלך, ובתו משתגעת וספק מתה, ספק מתאבדת. בכל מקרה בסיום בא המוות על כל הדמויות המרכזיות, כיישום של עקרונות הטרגדיה השייקספירית, בה חטא גורר חטא עד לאבדון מוחלט.

לכאורה, הטרגדיה השייקספירית מעבירה תחושה של כאוס טוטאלי שאין מנוס ממנו. רצח והשתלשלות עניינים שמובילים לאבדון. אולם יוסטס מ. טיליארד (1962-1889), מחוקרי הספרות האנגלית הגדולים שחקר לעומק את תפיסת עולמו של שייקספיר ושל אחרים בני זמנו, טוען שאם נוסיף את הרקע למחזות נקבל תמונה שונה ומורכבת הרבה יותר.

מעט בדומה לתקופת ימי הביניים, עליה נטען כי אופיינה כתקופה בה חיו אנשים חשוכים, לא מתורבתים, מלוכלכים ובורים (דבר שהפרכנו בגיליון 336), כך כמעט קרה עם התקופה הזוהרת ביותר בהיסטוריה של אנגליה – "התקופה האליזבתנית" – תור הזהב של הספרות האנגלית והספרות בכלל. תקופה שהולידה אמנים, משוררים ומחזאים גדולים כמו ויליאם שייקספיר, ג'ון מילטון, כריסטופר מרלו ואחרים, ונקראה על שם המלכה אליזבת ששלטה בממלכת אנגליה בשנים 1603-1558 ועשתה בה שינויים מהותיים לאחר שאחותה למחצה, מרי הראשונה – שניהלה רדיפה נגד הפרוטסטנטים באנגליה – הלכה לעולמה. אליזבת הייתה פרוטסטנטית והביעה סובלנות דתית לנצרות הקתולית במהלך שנות כהונתה. היא הייתה משכילה, דיברה תשע שפות ומעולם לא נישאה.

שייקספיר מצטט מהמחזה "המלט" בפני אשתו ושלושת ילדיו. תחריט מסביבות 1890 של אמן אנונימי | [חרט גרמני לא ידוע]

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מנגנונים כמו גלילה אינסופית והפעלה אוטומטית של סרטונים נועדו בין היתר להגדיל מעורבות ולהחזיר את המשתמש שוב ושוב אל הפלטפורמה
מחוץ לפיד: העולם מתחיל לאסור על ילדים להשתמש ברשתות החברתיות

עידו פוקס

תמונת אילוסטרציה: מגזין אפוק.
"יום האפס": המרוץ לבינה המלאכותית שמפתחת את עצמה

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
אפשר לגרום לאדם להאמין שהוא רוצח. האם אפשר לגרום לו גם לשנוא את הקבוצה שלו?

ישראל נמדר

הגבול של החבית נקבע דווקא במקום שבו נמצא המחסור | איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ליביג והבעיה האיראנית

איל לוינטר

כאשר המפתחים פעלו במבנה מבוזר ורופף יותר, גם התוכנה נטתה להיות מודולרית יותר, כלומר מחולקת לחלקים עצמאיים יותר
חוק קונוויי: למה מערכות נראות כמו הארגונים שבנו אותן

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ברנדוליני: למה לבולשיט תמיד יש יתרון

איל לוינטר

שתפו: