כניסה
הרשמה לניוזלטר

היא נכנסת לבתי ספר בישראל ובעולם, ומוצגת כפתרון האולטימטיבי לבעיות החינוך שבמשך זמן רב כל כך ניסו לפתור – האם זה באמת כך? חוקר החינוך, פרופ' ניל סלווין, טוען שלא, ומסביר מה קורה בפועל בבתי הספר

מאיה מזרחי | 21 בספטמבר 2017 | מדע וטכנולוגיה | 14 דק׳

האם הטכנולוגיה טובה באמת למערכת החינוך?

כשפרדריק סקינר ביקר בשיעור המתמטיקה של בתו הקטנה, הציפה אותו תחושה לא נוחה. השנה הייתה 1953, והפסיכולוג האמריקני הידוע מאוניברסיטת הארווארד הבחין שכל תלמיד בכיתת המתמטיקה של בתו לומד בדיוק את אותו נושא, באותה דרך למידה, ובאותה מהירות, אבל לא כולם מצליחים להשיג את התוצאות הרצויות.

הנושא כל כך הטריד אותו, שכעבור ימים מספר הוא החליט לבנות "מכונת למידה" – קופסה קטנה ומוזרה – שתאפשר לילדים להתמודד עם שאלות בקצב שמתאים להם. "המכונה" הציגה שאלות, בזו אחר זו, על צג קטן בקופסה. התלמיד יכול היה להגיב לכל שאלה, ואם השיב נכון, תוגמל. כעבור עשור, "מכונות" דומות החלו להימכר ברחבי ארה"ב, על ידי אנשי מכירות שעברו מדלת לדלת. סקינר, כך נראה, עלה על משהו. אבל בתוך שנים ספורות ההתלהבות מ"המכונות" דעכה, והן נעלמו כלא היו.

איור: יוני גודמן

איור: יוני גודמן

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמחפשים מפלצת מהאגדות – אבל עובדים כמו חוקרי מעבדה 

דינה גורדון

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם המוח המזדקן רואה את התמונה הגדולה?

רקפת תבור

חנות ממתקים במרכז לונדון, יום לאחר ביטול הקצבת הממתקים. כמה חודשים אחר כך בוטלה הקצבת הסוכר
הסוכר שנעלם בינקות – והבריאות שהשתנתה 70 שנה אחר כך

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

שתפו: