כניסה
הרשמה לניוזלטר

ריאיון עם פרופ' ערן אלינב על הגילויים החדשים על "המוח השני" שלנו – המיקרוביום במעי, המכיל בתוכו אוכלוסייה שלמה של חיידקים ומערכת מסועפת מאוד של עצבים, המשפיעים על המחלות, הרגשות והמצב הנפשי שלנו

פרופ' רפי קרסו | 8 באוגוסט 2024 | מדע וטכנולוגיה | 17 דק׳

"האיבר המוזנח שלא התייחסנו אליו במשך 150 שנים של מדע, נחשב עכשיו למוח השני שלנו"

פרופ' אלינב, אתה ראש המחלקה לאימונולוגיה מערכתית במכון ויצמן למדע, רופא מומחה לרפואה פנימית וחוקר בעל שם עולמי במספר תחומים, בהם תחום ה"מיקרוביום" שהוא תחום מרתק ועשיר. יש חוקרים הקוראים היום למעי שלנו "המוח השני", ויש שאף מכנים אותו "המוח הראשון", וכל זאת בזכות המיקרוביום. מהו אותו מיקרוביום?

המיקרוביום הוא כינוי לאוכלוסיות גדולות של יצורים זעירים, "מיקרו-אורגניזמים", כפי שאנו קוראים להם במדעית, הכוללים חיידקים, נגיפים, פטריות ופרזיטים, הגרים בגוף שלנו מהרגע שאנו נולדים ועד הרגע שאנו מתים. האוכלוסיות העצומות האלה שיכולות למנות טריליוני חיידקים, גרות בכל מקום בגוף שלנו שבא במגע עם העולם החיצון. זה יכול להיות במערכת העיכול, שם נמצאת האוכלוסייה הגדולה ביותר, אבל זה גם נכון בעור, בפה, במערכת הנשימה העליונה, במערכת המין ובשתן.

איך התחלת להתעניין בתחום הזה? אני חושב שאתה בין החלוצים שלו.

אילוסטרציה: מגזין אפוק

אילוסטרציה: מגזין אפוק

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמזקינים אותנו: המחיר הביולוגי של קשרים שקשה להשתחרר מהם

רקפת תבור

שתפו: