המקורות של "ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב", המוכר גם בשמו הסיני "חואנג די ניי-ג'ינג" (黃帝內經 ,Huangdi Neijing), אפופים במסתורין. את המידע המפורט בספר, הנחשב למקור הקדום ביותר שממנו צמחו יסודות הרפואה הסינית המסורתית, נהוג לייחס ל"קיסר הצהוב" המיתולוגי, חואנג די, שחי על פי המסורת בשנים 2599-2698 לפנה"ס. לא רק שורשי הרפואה מיוחסים לקיסר, אלא גם המצאת הכתב הסיני, פיתוח יסודות המתמטיקה, פיתוח הטכניקות להפקת משי ועוד.

הספר מתאר, בין היתר, שבגוף קיימים ערוצי אנרגיה (או תעלות אנרגיה) הנקראים "מרידיאנים", המקושרים לאיברים הפנימיים השונים. בספר הקדום גם מוסבר שאנרגיית החיים, צ'י, זורמת באותן תעלות בגוף, ובאמצעות גירוי של נקודות מיוחדות לאורכן הנקראות "נקודות אקופונקטורה", ניתן להסדיר את אותה אנרגיה וכך להביא לאיזון טוב יותר של הגוף ולשיפור במצב הבריאותי והנפשי של האדם.