פרופ' אסיה רולס מהפקולטה לרפואה בטכניון ערכה במעבדתה ניסוי די מוכר. היא נתנה לעכברים חומר קצת מגרה – DSS (דקסטרן נתרן סולפט), שגרם להם לפתח דלקת במעי הגס. מה שהיה חדש יחסית בניסוי הזה היה השימוש בטכנולוגיה ייחודית שאפשרה לצוות החוקרים לתעד איזה קבוצות נוירונים מופעלות במוחם של העכברים בעת שהדלקת מתפתחת בגופם. ובהמשך, אחרי תקופת זמן מסוימת, לחזור בדיוק לאותן קבוצות נוירונים ושוב להפעיל אותן על פי רצונם. המטרה הייתה ברורה: לבדוק האם ניתן בעתיד להפעיל את אותה דלקת באמצעות מניפולציה על המוח, מבלי שיהיו מעורבים בתהליך חומרים רעילים או חיידקים.

כאשר החוקרים בחנו בשלב הראשון של הניסוי אלו קבוצות נוירונים מופעלות במוח כאשר פורצת דלקת, הם לא בדקו את כל המוח, אלא התמקדו באזור מסוים – האינסולה, המלקטת מידע מכלל חלקי הגוף ומרכיבה את תמונת המצב הבריאותית שלנו. "זה אזור שלמעשה עוזר למוח להבין כיצד אנחנו מרגישים", מסבירה לי בריאיון פרופ' רולס.