כולנו מכירים את המונח "לב שבור" כמטאפורה למצב רגשי, אך מחקרים מהשנים האחרונות מצאו שבמקרים מסוימים משברים שאנחנו עוברים מחוללים שינויים פיזיים אמיתיים בלבנו. למה זה קורה ומה אפשר לעשות כדי להתגבר על כך פיזית ונפשית?
11 במאי 2022 | פסיכולוגיה | 13 דק׳
תסמונת הלב השבור – כשהפרידה הקשה משנה פיזית את מבנה הלב
פלורנס ותום ויליאמס היו חברי ילדות. הם למדו באותה כיתה בבית ספר יסודי ובתיכון, והלכו לאותו קולג'. כאשר הם נאלצו להיפרד לתקופה קצרה, כשכל אחד מהם ביסס את הקריירה שלו, הם נשבעו אמונים זה לזו ושלחו מסרונים עם לבבות בשעות הקטנות של הלילה. בגיל 23 הם נישאו והתחילו את חייהם כמשפחה בוושינגטון די סי, לא רחוק מנהר הפוטומק. הם עברו יחד שמחות וקשיים, עליות ומורדות ביחסים ביניהם, כמו רבים מחבריהם הנשואים.
שלושים שנה אחר כך החיים שלהם נראו שלווים ויציבים. לפלורנס הייתה קריירה מצליחה כעיתונאית בנושאי מדע, תום ניהל עסק מצליח ושני הילדים המתבגרים פרחו בבית הספר. אבל יום אחד, ללא שום אזהרה, הודיע תום לפלורנס שהוא עוזב אותה ואת הבית כי הוא צריך לגלות את עצמו מחדש. פלורנס התמוטטה פיזית ונפשית. "הרגשתי כאילו גרזן ביקע את ליבי, כאילו איבר נתלש מגופי", היא כותבת בספרה "שיברון לב: מסע אישי ומדעי". "הרגשתי כאילו אני נסחפת באוקיאנוס, אבודה בתוך יער מאיים, הרגשתי שאני בסכנה".
ויליאמס איבדה עשרה ק"ג ממשקלה, לא הצליחה להירדם בלילות, היא התקשתה לנשום והתקשתה לחשוב בבהירות. "הזוגיות שלנו התאיידה ולא יכולתי לאחוז במה שנשאר [...] ירדתי לגמרי מהפסים, באופן מוחלט וקיומי [...] לא יכולתי לדמיין את החיים בלעדיו, או שאי פעם אוכל להאמין לגברים, או לדמיין שאוכל לאהוב מישהו או להיות נאהבת", היא כותבת. "הרגשתי את כאב הגירושים מתבטא בתוך הגוף שלי, וממש הרגשתי את התאים שלי, תאי מערכת החיסון שלי, מתחילים להשתנות, הרגשתי שאני מתחילה להיות חולה וסיימתי במיון. [...] אובחנתי עם סוכרת, שזאת מחלה אוטואימונית, בגיל 54".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
Shutterstock
תסמונת הלב השבור – כשהפרידה הקשה משנה פיזית את מבנה הלב
כולנו מכירים את המונח "לב שבור" כמטאפורה למצב רגשי, אך מחקרים מהשנים האחרונות מצאו שבמקרים מסוימים משברים שאנחנו עוברים מחוללים שינויים פיזיים אמיתיים בלבנו. למה זה קורה ומה אפשר לעשות כדי להתגבר על כך פיזית ונפשית?
11 במאי 2022 | פסיכולוגיה | 13 דק׳
Shutterstock
פלורנס ותום ויליאמס היו חברי ילדות. הם למדו באותה כיתה בבית ספר יסודי ובתיכון, והלכו לאותו קולג'. כאשר הם נאלצו להיפרד לתקופה קצרה, כשכל אחד מהם ביסס את הקריירה שלו, הם נשבעו אמונים זה לזו ושלחו מסרונים עם לבבות בשעות הקטנות של הלילה. בגיל 23 הם נישאו והתחילו את חייהם כמשפחה בוושינגטון די סי, לא רחוק מנהר הפוטומק. הם עברו יחד שמחות וקשיים, עליות ומורדות ביחסים ביניהם, כמו רבים מחבריהם הנשואים.
שלושים שנה אחר כך החיים שלהם נראו שלווים ויציבים. לפלורנס הייתה קריירה מצליחה כעיתונאית בנושאי מדע, תום ניהל עסק מצליח ושני הילדים המתבגרים פרחו בבית הספר. אבל יום אחד, ללא שום אזהרה, הודיע תום לפלורנס שהוא עוזב אותה ואת הבית כי הוא צריך לגלות את עצמו מחדש. פלורנס התמוטטה פיזית ונפשית. "הרגשתי כאילו גרזן ביקע את ליבי, כאילו איבר נתלש מגופי", היא כותבת בספרה "שיברון לב: מסע אישי ומדעי". "הרגשתי כאילו אני נסחפת באוקיאנוס, אבודה בתוך יער מאיים, הרגשתי שאני בסכנה".
ויליאמס איבדה עשרה ק"ג ממשקלה, לא הצליחה להירדם בלילות, היא התקשתה לנשום והתקשתה לחשוב בבהירות. "הזוגיות שלנו התאיידה ולא יכולתי לאחוז במה שנשאר [...] ירדתי לגמרי מהפסים, באופן מוחלט וקיומי [...] לא יכולתי לדמיין את החיים בלעדיו, או שאי פעם אוכל להאמין לגברים, או לדמיין שאוכל לאהוב מישהו או להיות נאהבת", היא כותבת. "הרגשתי את כאב הגירושים מתבטא בתוך הגוף שלי, וממש הרגשתי את התאים שלי, תאי מערכת החיסון שלי, מתחילים להשתנות, הרגשתי שאני מתחילה להיות חולה וסיימתי במיון. [...] אובחנתי עם סוכרת, שזאת מחלה אוטואימונית, בגיל 54".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
