כניסה
הרשמה לניוזלטר

האם מספיק לחשוב חיובי כדי להרגיש טוב? ומה קורה כשאנחנו מצליחים למנוע מרגשות שליליים להופיע – האם נהיה מאושרים יותר? ריאיון עם פרופ' גיא רוט חושף את הצד האפל של הרדיפה אחר האושר ומסביר מדוע כדאי מראש להתמקד בדברים חשובים יותר

רקפת תבור | 10 באוגוסט 2020 | פסיכולוגיה | 15 דק׳

"אפשר לשבת בחוף הים, לשתות משהו ולהרגיש נהדר. השאלה אם נרגיש סיפוק ומשמעות. לרגע אולי כן. אבל מה הלאה?"

"תעשה את מה שיעשה אותך מאושר", היא העצה שנהוג לתת למי שעומד בפני צומת דרכים מקצועית, "שיהיו לכם חיים מאושרים", אנו מברכים את הזוג הצעיר בחתונה. אבל מי אמר שלשאוף להיות מאושר זה דבר טוב?

הרעיון המודרני שלפיו "נולדנו כדי להיות מאושרים", הוא נושא שכבר כתבנו עליו בעבר במגזין אפוק מהיבטים היסטוריים, פילוסופיים וחינוכיים. היסטוריונים ופילוסופים שראיינו הסבירו לנו שהרעיון לפיו מטרתנו האולטימטיבית בחיים היא למגר את הסבל ולהיות מאושרים, הוא רעיון חדש יחסית בהיסטוריה, שאין לו הרבה אחיזה במציאות המורכבת שבה אנו חיים.

אולם מעבר לממד הרעיוני של האושר, קיים גם ממד מדעי-פסיכולוגי שלא רק מאשש את הטיעון שלא נולדנו להיות מאושרים, אלא גם תומך ברעיון שלפיו לא כדאי לנו לרדוף אחרי האושר. ושרדיפה כזו לא רק שתותיר אותנו בידיים ריקות, היא גם מסוכנת לנו וליחסים שלנו.

[Shutterstock]

"אפשר לשבת בחוף הים, לשתות משהו ולהרגיש נהדר. השאלה אם נרגיש סיפוק ומשמעות. לרגע אולי כן. אבל מה הלאה?"

האם מספיק לחשוב חיובי כדי להרגיש טוב? ומה קורה כשאנחנו מצליחים למנוע מרגשות שליליים להופיע – האם נהיה מאושרים יותר? ריאיון עם פרופ' גיא רוט חושף את הצד האפל של הרדיפה אחר האושר ומסביר מדוע כדאי מראש להתמקד בדברים חשובים יותר

רקפת תבור | 10 באוגוסט 2020 | פסיכולוגיה | 15 דק׳

[Shutterstock]

"תעשה את מה שיעשה אותך מאושר", היא העצה שנהוג לתת למי שעומד בפני צומת דרכים מקצועית, "שיהיו לכם חיים מאושרים", אנו מברכים את הזוג הצעיר בחתונה. אבל מי אמר שלשאוף להיות מאושר זה דבר טוב?

הרעיון המודרני שלפיו "נולדנו כדי להיות מאושרים", הוא נושא שכבר כתבנו עליו בעבר במגזין אפוק מהיבטים היסטוריים, פילוסופיים וחינוכיים. היסטוריונים ופילוסופים שראיינו הסבירו לנו שהרעיון לפיו מטרתנו האולטימטיבית בחיים היא למגר את הסבל ולהיות מאושרים, הוא רעיון חדש יחסית בהיסטוריה, שאין לו הרבה אחיזה במציאות המורכבת שבה אנו חיים.

אולם מעבר לממד הרעיוני של האושר, קיים גם ממד מדעי-פסיכולוגי שלא רק מאשש את הטיעון שלא נולדנו להיות מאושרים, אלא גם תומך ברעיון שלפיו לא כדאי לנו לרדוף אחרי האושר. ושרדיפה כזו לא רק שתותיר אותנו בידיים ריקות, היא גם מסוכנת לנו וליחסים שלנו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כיצד נגטיביות שולטת בכל היבט בחיינו ואיך ניתן לשלוט בה בחזרה

דינה גורדון

למרות שמרבית הדברים בחיינו חיוביים, מספר מועט של אירועים, רגשות ומחשבות שליליים מצליחים להשתלט עלינו ויוצרים תמונה שחורה של חיינו. נשמע פסימי? יש מה לעשות בעניין

כיצד הופכים אותנו לחולים בניסיון לרפא אותנו?

דינה גורדון

לא תמיד יותר אִבחון ויותר טיפול מועילים. לעתים הם אפילו ממש מזיקים

שיעור בנדיבות

סיימון סינק

סיימון סינק (מתוך ראיון שערכנו איתו)

מגע הראי של ד"ר סאלינס

דינה גורדון

ד"ר ג'ואל סאלינאס, נוירולוג בחדר טראומה, חש בגופו את הכאב והרגשות של אנשים שהוא רואה – כואב לו כשלמטופל נקטעת יד, והוא חש צער כשאשה מתאבלת על מות בנה. מה ניתן ללמוד ממנו על אמפתיה?

האם צריך להציב גבולות לילדים?

שי אור, ד”ר מיקה קופלר

ילדים לא צריכים הורים שמציבים להם גבולות מאת שי אור חיסרון: כשהילדה שלי בת השש מקפצת בצהלות היישר אל כביש, אני מזנק, תופס בידה ומושך אותה בכל הכוח בחזרה למדרכה. כל מי שחי עם ילדים נתקל

ה'בלי' סודות של ג'ון דיואי

איל לוינטר

ג'ון דיואי מוכר היום כאיש חינוך מפורסם ונערץ שתורתו נלמדת במוסדות ללימודי הוראה ומיושמת בחלק מבתי הספר בישראל. אך האם ייתכן שהפילוסופיה הפרוגרסיבית שלה הטיף יצרה דורות של ילדים אנאלפבתים, חלקם דיסלקטים, שאינם מסוגלים לרכוש ידע? כתבה שכל הורה וכל איש חינוך חייב לקרוא

שתפו: