יש לכם רשימת מטלות שתכננתם לסיים היום, אבל אחרי עשר שעות במשרד מתברר שהספקתם לסיים רק שתיים מהן. מבלי שהרגשתם היום כולו הלך על פגישות, דוא"לים, טלפונים מלקוחות ובקשות לעזרה מעמיתים לעבודה. איך אפשר להגן על המשאב היקר כל כך – הזמן שלכם – ולבנות את סדרי העדיפויות שלכם כך שתוכלו לסיים את המטלות שתכננתם?

התשובה הידועה היא כמובן ללמוד לומר "לא", אבל איך אומרים "לא" במקום העבודה מבלי לפגוע בלקוחות או בעמיתים? לפי מחקר שפרסמה אוניברסיטת אוקספורד, יש דרך לומר "לא" שהיא גם מעצימה וגם שומרת על גבולות בריאים.

החוקרים נתנו לשלוש קבוצות נשים משימות לסיים. אחר כך לימדו אותן שלוש אסטרטגיות שונות לומר "לא", כאשר הן עמדו בפני פיתוי לדלג על אחת המשימות (למשל לוותר על פעילות גופנית יומית). הקבוצה הראשונה קיבלה הנחייה לומר רק "לא". הקבוצה השנייה קיבלה הנחייה לומר "אני לא יכולה לוותר על הפעילות הגופנית". והקבוצה השלישית קיבלה הנחייה לומר "אני לא מוותרת על פעילות גופנית".

לאחר עשרה ימים בדקו כמה נשים לא ויתרו על משימת הפעילות הגופנית בכל אחת מהקבוצות. בקבוצה הראשונה (אלו שאמרו רק "לא"), רק שלוש נשים מתוך עשר, בקבוצה השנייה (אלו שאמרו "אני לא יכולה"), רק אחת מתוך עשר ובקבוצה השלישית (אלו שאמרו "אני לא מוותרת על פעילות גופנית") – שמונה מתוך עשר. החוקרים מסבירים שהאסטרטגיה האחרונה עבדה באופן הטוב ביותר משום שהיא מעצימה, מגבירה את המודעות העצמית, נותנת תחושה של אוטונומיה ושליטה על מה שקורה.

אפשר ליישם אותה אסטרטגיה גם במקום העבודה, ויש לכך שני יתרונות. ראשית, כאשר אומרים "אני לא מוותר על…" יש לאדם הרגשה שהוא עשה בחירה מתוך מספר אפשרויות ולא משהו שנכפה עליו מבחוץ. ושנית, לפי החוקרים, לקוחות או עמיתים פחות נפגעים מהאסטרטגיה הזאת. כאשר אומרים "אני לא יכול" זה נשמע כאילו מזלזלים בבקשות של אחרים, בעוד ש"אני לא מוותר על…" נשמע כאילו יש מבנה מסודר וזרימה לזמן שלך והבקשות שלהם הם חלק מהזרימה הזאת – בזמן שיתאים לך.

המחקר:

"IDon't" versus "I Can't": When Empowered Refusal Motivates Goal-Directed Behavior, Patrick, Hagtvedt, 2012