כניסה
הרשמה לניוזלטר

המתופף סטרלינג קמפבל שניגן עם הזמר דיוויד בואי, נגמל מהתמכרות לסמים תוך שבועיים בלבד

NTDTV | 25 באפריל 2018 | פסיכולוגיה | 2 דק׳

נגמל מסמים קשים בדרך פלאית

סטרלינג קמפבל נשם ושמע מוסיקה מהרגע שנולד. במשפחה האפרו-אמריקנית, בת חמישה אחים, שבה גדל בניו יורק, מוסיקה הייתה חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום: פופ, פאנק, רוק ומעבר. "התחלתי לתופף בגיל 12, זה היה הדבר הכי טבעי בשבילי לעשות, אז הקדשתי לזה המון שעות", הוא סיפר לרשת הטלוויזיה NTD.SterlingPic2

כשבקושי מלאו לו עשרים הוא כבר עשה את פריצת הדרך הראשונה שלו, כאשר הזמרת סינדי לאופר, שהייתה אז בשיא הקריירה שלה, הזמינה אותו לעבוד איתה. מאז הקריירה שלו המריאה שחקים והוא עבד עם אמנים ידועים כמו דוראן דוראן, סול אסילום ואחרים. משם (1992), הדרך כבר הייתה סלולה להתקבל ללהקה של דיוויד בואי, שאיתו עבד במשך 14 שנים. אבל, לחיים בתוך להקת רוק היה מחיר. "הייתי בתוך מלכודת. הייתי אלכוהוליסט ומכור לסמים. מריחואנה וסמים נוספים שאני לא רוצה להזכיר, ועישנתי שתי חפיסות סיגריות כל יום. כל אלה היו חלק מהגדרת התפקיד שלי כמתופף. היה לי גם אגו ענק, וחייתי חיי מין פרועים. רציתי להיות כוכב רוק".

סטרלינג קמפבל | תמונה: Benjamin Chasteen/Epoch Times

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
למצוא את משמעות החיים דרך "מסע הגיבור"

מאיה מזרחי

קבוצת חוקרים רצתה לבדוק מה קורה לאנשים המתארים את סיפור חייהם לפי דפוס החוזר בכל המיתוסים והסיפורים הגדולים משחר ההיסטוריה

הכוח המרפא של "קבלה רדיקלית"

מאיה מזרחי

הפסיכולוג ד"ר ג'ושוע קולמן טוען מתוך שנים של ניסיון בעבודה עם מטופליו, כי ככל שאנו מנסים להתחמק מרגשות כואבים כמו כעס, חרטה, פחד או אבדן, כך אנו מסתבכים יותר בתוכם. במקום זאת הוא מציע גישה שונה: "קבלה רדיקלית" שלהם

20 אסטרטגיות צבאיות לניצחון במלחמה (וגם בחיים)

מאיה מזרחי

לוחמה אישית, לוחמה מאורגנת, לוחמה הגנתית ולוחמה התקפית - רב מכר שכתב הסופר רוברט גרין כולל אסטרטגיות מועילות רבות שיכולות לסייע לנו להבין טוב יותר את המצב הנוכחי, ולהתכונן לבאות

מעבר לרגיל: הנערה מצ'רנוביל שזכתה בזהב

דינה גורדון

מה עוזר לאדם להתעלות מעבר לקשיים הפיזיים והנפשיים שלו? סיפורה של אוקסנה מאסטרס שנולדה בתנאים הקשים ביותר והגיעה למקומות גבוהים בקריירה שלה הוא דוגמה לכוח הרצון והרוח

"אני עובדת עם המשפחות, עם האנשים שניצלו מהתופת. צריך להבין יחד איתם מה נתן להם רגע של תקווה, ולחבר אותם למקורות החוסן שלהם"

דור לוינטר

הפסיכולוגית עינת הרף כשדאי מספרת בריאיון למגזין אפוק על עבודתה עם הניצולים והמשפחות, בדרך למציאת קצה חוט של דרך להתמודד עם הטראומה. "חוויית האימה גדולה מאוד. היו אנשים שיצאנו איתם החוצה לעשות סיבוב, לא משנה איפה, כדי שיוכלו לעשות צעד אחרי צעד ולהאמין שכרגע אין מישהו שיורה עליהם. הם התקשו להאמין לזה"

מהארכיון: הכוח של הנחמדות

מאיה מזרחי

האם התפיסות שלפיהן להיות נחמד זה להיות חלש, משעמם ולא יוצלח הן נכונות? מה אומרים המחקרים? האם מה שנחשב לחולשה הוא למעשה כוח?

שתפו: