כניסה
הרשמה לניוזלטר

בניגוד למה שמראים לכם בסדרות פשע, מדענים לא מצליחים ולא יכולים לפתור תעלומות רבות

אליקי ורווגלי | 14 בינואר 2018 | פסיכולוגיה | 3 דק׳

המכתב הגנוב

מסמך בעל חשיבות עליונה נגנב מגברת ממעמד גבוה מאוד. המשטרה יודעת מי הגנב, ושהמכתב מוחזק בביתו, אבל השוטרים אינם יכולים למצוא את המכתב. הם משתמשים בכל האמצעים העומדים לרשותם, ובודקים כל אינץ' בביתו של הגנב. "בדקנו את כל מוטות הכיסאות בבית, וגם את כל החיבורים של הרהיטים בעזרת מיקרוסקופ רב עוצמה. אילו היו נשארים עליהם עקבות... היינו מגלים אותם מיד. גרגיר אחד ויחיד של אבק מקדחות, למשל, היה בולט כמו תפוח. כל אי סדר בהדבקה – כל פער יוצא דופן בחיבורים – היה בהם די לעורר חשד".

מיקרוסקופ מהסוג ששימש את החוקרים הימם את הקוראים ב-1844, כאשר אדגר אלן פו כתב את סיפורו המפורסם "המכתב הגנוב". בסופו של דבר התעלומה נפתרה, אבל לא בעזרת המיקרוסקופ. הבלש הפרטי אוגוסט דופין, ניחש שהמחבוא הטוב ביותר למכתב יהיה דווקא במקום גלוי לגמרי.

תמונה: Fotolia

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
לא כל תקלה היא מזימה: התער של הנלון

איל לוינטר

עיקרון פיטר: למה דווקא העובדים הכי טובים הופכים לפעמים למנהלים הכי גרועים
עיקרון פיטר: למה דווקא העובדים הכי טובים הופכים לפעמים למנהלים הכי גרועים

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
כשעוד ידיים רק מאטות: חוק ברוקס

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
אפקט מַתִי: למי שיש – יינתן עוד

איל לוינטר

נחשי קוברה, ברקע אנשים
אפקט הקוברה: כשהפתרון רק מחמיר את הבעיה

איל לוינטר

ד"ר גרגורי האוס, בגילומו של השחקן הבריטי יו לורי
"כולם משקרים": ד"ר האוס ואשליית הגאון הציני

עידו פוקס

שתפו: