אשת העסקים יעל אלמוג זכאי החליטה לבדוק מה מנהלים מוצלחים עושים אחרת. בראיון לאפוק טיימס היא מספרת על מודל של קפיטליזם חדש ומתוקן – "קפיטליזם קשוב" – המאפשר לחברות להגיע להצלחה כלכלית בדרך יוצאת דופן
איל לוינטר | 3 באוקטובר 2017 | פסיכולוגיה | 14 דק׳
"רוב המנהלים חושבים שתפקידם למקסם רווחים. זה לא"
מה הופך חברות מסוימות לאהודות ואחרות לשנואות? מדוע עשירים כדוגמת סטף ורטהיימר בישראל וסטיב ג'ובס בחו"ל זוכים לתשואות "וואו" ונתפסים כמודלים לחיקוי, בעוד עשירים אחרים, שהמילה "טייקון" נדבקה אליהם, נתפסים כ"רעים"?
אלה היו שלהי 2011, והמחאה החברתית זעזעה מדינה שלמה. כשני שלישים מהישראלים איבדו אמון בחברות הפועלות בישראל, על פי נתונים שהוצגו בשלוש שנים האחרונות בדירוג "מעלה", המשמש מדד להערכת אחריות תאגידית בישראל. הנתונים מראים שחוסר האמון בחברות גדול אף יותר מחוסר האמון שהאזרחים רוכשים לממשלה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
"רוב המנהלים חושבים שתפקידם למקסם רווחים. זה לא"
אשת העסקים יעל אלמוג זכאי החליטה לבדוק מה מנהלים מוצלחים עושים אחרת. בראיון לאפוק טיימס היא מספרת על מודל של קפיטליזם חדש ומתוקן – "קפיטליזם קשוב" – המאפשר לחברות להגיע להצלחה כלכלית בדרך יוצאת דופן
איל לוינטר | 3 באוקטובר 2017 | פסיכולוגיה | 14 דק׳
מה הופך חברות מסוימות לאהודות ואחרות לשנואות? מדוע עשירים כדוגמת סטף ורטהיימר בישראל וסטיב ג'ובס בחו"ל זוכים לתשואות "וואו" ונתפסים כמודלים לחיקוי, בעוד עשירים אחרים, שהמילה "טייקון" נדבקה אליהם, נתפסים כ"רעים"?
אלה היו שלהי 2011, והמחאה החברתית זעזעה מדינה שלמה. כשני שלישים מהישראלים איבדו אמון בחברות הפועלות בישראל, על פי נתונים שהוצגו בשלוש שנים האחרונות בדירוג "מעלה", המשמש מדד להערכת אחריות תאגידית בישראל. הנתונים מראים שחוסר האמון בחברות גדול אף יותר מחוסר האמון שהאזרחים רוכשים לממשלה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
