"לו יכולתי לצייר את העולם כפי שהוא נראה דרך עיניי, ולהראות לכולם את המבנה המורכב, המעודן והמופלא שלו ואיך אנחנו, בני האדם, ארוגים בתוך המבנה הזה, אולי אנשים היו יכולים להתמודד יותר בקלות עם מכאובי החיים ולהתעלות מעליהם. אני יודע את זה כי למרות שאני נראה היום האדם האופטימי ביותר, הייתי בגיהינום וחזרתי ממנו״. ראיון עם ג’ייסון פָּאדְגֶ׳ט, שנחשב בעיני רבים לגאון במתמטיקה אחרי שעבר מהפך כואב בחייו
דינה גורדון | 9 באוגוסט 2014 | פסיכולוגיה | 10 דק׳
האיש שרואה את הקשר המסתורי שמחבר בין הכול
ג׳ייסון פָּאדְגֶ׳ט, 31, הערים מוס וג’ל על שערו הבלונדיני הארוך וסידר אותו בקוצים מחודדים בדיוק כמו שאהב. הוא זרק על עצמו את מעיל העור השחור ויצא לפגוש את החברים לעוד לילה של בילוי והנאה בבר הקריוקי האהוב עליו בעיר מגוריו טאקומה, במדינת וושינגטון. סמוך לחצות הוא הלך לבר להתרענן עם עוד כוס קולה. הוא הבטיח לחברים טרמפ הביתה לאחר הבילוי ולכן הקפיד לא להשתכר באותו לילה.
פאדג׳ט שם לב שעיניו של הברמן השתהו במשך שנייה ארוכה על הארנק התפוח שלו, אבל מיד סילק כל חשש מליבו. במילא הכול היה מלא בשטרות של לא יותר מעשרים דולר. הוא שפך את הקולה לגרונו בכמה לגימות והתקדם לעבר היציאה מהמועדון.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
תמונה: באדיבות גייסון פאדג׳ט
האיש שרואה את הקשר המסתורי שמחבר בין הכול
"לו יכולתי לצייר את העולם כפי שהוא נראה דרך עיניי, ולהראות לכולם את המבנה המורכב, המעודן והמופלא שלו ואיך אנחנו, בני האדם, ארוגים בתוך המבנה הזה, אולי אנשים היו יכולים להתמודד יותר בקלות עם מכאובי החיים ולהתעלות מעליהם. אני יודע את זה כי למרות שאני נראה היום האדם האופטימי ביותר, הייתי בגיהינום וחזרתי ממנו״. ראיון עם ג’ייסון פָּאדְגֶ׳ט, שנחשב בעיני רבים לגאון במתמטיקה אחרי שעבר מהפך כואב בחייו
דינה גורדון | 9 באוגוסט 2014 | פסיכולוגיה | 10 דק׳
תמונה: באדיבות גייסון פאדג׳ט
ג׳ייסון פָּאדְגֶ׳ט, 31, הערים מוס וג’ל על שערו הבלונדיני הארוך וסידר אותו בקוצים מחודדים בדיוק כמו שאהב. הוא זרק על עצמו את מעיל העור השחור ויצא לפגוש את החברים לעוד לילה של בילוי והנאה בבר הקריוקי האהוב עליו בעיר מגוריו טאקומה, במדינת וושינגטון. סמוך לחצות הוא הלך לבר להתרענן עם עוד כוס קולה. הוא הבטיח לחברים טרמפ הביתה לאחר הבילוי ולכן הקפיד לא להשתכר באותו לילה.
פאדג׳ט שם לב שעיניו של הברמן השתהו במשך שנייה ארוכה על הארנק התפוח שלו, אבל מיד סילק כל חשש מליבו. במילא הכול היה מלא בשטרות של לא יותר מעשרים דולר. הוא שפך את הקולה לגרונו בכמה לגימות והתקדם לעבר היציאה מהמועדון.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
