כריס גארדנר גדל בעוני, הפך להומלס ותקופה ארוכה הסתובב עם בנו התינוק וחיפש מזון ומחסה ברכבת התחתית. בחלומותיו הפרועים ביותר הוא לא דמיין שיום אחד הוא יהפוך למיליונר, שסיפור חייו יונצח בסרט ״המרדף לאושר״, ושאת דמותו יגלם וויל סמית׳. בראיון מיוחד לאפוק טיימס הוא מספר על ההתחלה בתחתית הבאר ועל החלום הגדול הבא
דינה גורדון | 2 ביוני 2015 | פסיכולוגיה | 14 דק׳
ההומלס שהפך למיליונר: "אף פעם אל תכינו תכנית ב'"
"הובלתי את וויל סמית׳ לשירותים הציבוריים בתחנת הרכבת התחתית באוקלנד קליפורניה, להראות לו את המקום שבו ישנתי עם בני התינוק בלילות הרטובים והקרים ביותר בחורף, בתקופה שהייתי חסר בית״, מספר כריס גארדנר (61) בראיון מיוחד לאפוק טיימס. ״לאחר שתי דקות לא יכולתי לשאת את כל הרגשות הקשים שחזרו ועלו לי מהתקופה ההיא, וברחתי החוצה. סמית׳ ביקש להישאר עוד קצת בפנים. אחרי 15 דקות, כאשר הוא יצא החוצה, ראיתי אדם שונה לגמרי. הוא אמר לי: ׳כל השדים שהיו על הקירות בפנים, קפצו עלי׳״.
למה אתה חושב שהוא התכוון?
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
