"הובלתי את וויל סמית׳ לשירותים הציבוריים בתחנת הרכבת התחתית באוקלנד קליפורניה, להראות לו את המקום שבו ישנתי עם בני התינוק בלילות הרטובים והקרים ביותר בחורף, בתקופה שהייתי חסר בית״, מספר כריס גארדנר (61) בראיון מיוחד לאפוק טיימס. ״לאחר שתי דקות לא יכולתי לשאת את כל הרגשות הקשים שחזרו ועלו לי מהתקופה ההיא, וברחתי החוצה. סמית׳ ביקש להישאר עוד קצת בפנים. אחרי 15 דקות, כאשר הוא יצא החוצה, ראיתי אדם שונה לגמרי. הוא אמר לי: ׳כל השדים שהיו על הקירות בפנים, קפצו עלי׳״.