איינשטיין ואמונה

בכנס שאירע ב-1929 בניו יורק, נפגשו היסטוריונים, סוציולוגים ומדענים, בהם ההיסטוריון הארי אלמר ברנס, ששנים אחר כך יוכר כמכחיש שואה. החוקרים שוחחו על הקשר בין המדע לדת וכשהגיע תורו של ברנס הוא הציע: "הגיע הזמן שהמדע יעניק הגדרה חדשה לאלוהים". הצהרתו הניבה דיון שבמהלכו טענו מספר דרשנים כי עצם השילוב של אלוהים בשיח המדעי אינו במקום, כיוון ש"למדע אין דבר עם הדת".

כמעט 100 שנה מאוחר יותר, דיון מסוג זה אינו מפתיע אותנו יותר. דמויות מובילות בעולם המדע וההיסטוריה מפרידות לגמרי את הדת והאמונה מהתחומים המדעיים ומקטלגות אותן כ"המצאות" או "סיפורים". כך כותב למשל הביולוג האבולוציוני המפורסם ריצ'רד דוקינס בספרו "יש אלוהים?" שיצא לאור באנגלית בשנת 2006: "אני יודע שאתם לא מאמינים באיש עם זָקָן ארוך שיושב על ענן, אז בואו לא נבזבז עליו הרבה זמן. אני לא תוקף גרסה מסוימת של אלוהים או של אלים. אני תוקף את אלוהים, את כל האלים, כל דבר על-טבעי וכל הדברים העל-טבעיים באשר הם, בכל מקום ובכל עת שהומצאו או יומצאו בעתיד".