כניסה
הרשמה לניוזלטר

האם שדים מודרניים קשורים בחידושים טכנולוגיים ידועים? ג'ימנה קאנאלס, פרופ' להיסטוריה של המדעים, התחקתה אחר ההיסטוריה של השימוש בשדים במחקרים ובחידושים טכנולוגיים ידועים, וניסתה להבין האם הם מיטיבים או מזיקים לנו

דינה גורדון | 12 בינואר 2021 | פילוסופיה | 11 דק׳

"השדים" ששולטים במדע

אחד ההישגים הגדולים שהמדע המודרני מתגאה בהם, הוא סילוק של ישויות על טבעיות בעלות כוחות מיוחדים מהעולם ומתודעת האנשים. ישויות כמו מכשפות, חדי קרן, דרקונים קסומים, מלאכים, וגם שדים – יצורים דמיוניים בעלי כוח פלאי המנסים להזיק לבני האדם.

אז מדוע חוקרים מובילים במדע, החל מהמאה ה-17 ועד היום, השתמשו ב"שדים" מודרניים כדי להגיע לתגליות הגדולות ביותר שלהם כמו תורת היחסות, מכניקת הקוונטים וכל הפיתוחים האחרונים בתחום הבינה המלאכותית?

מדענים והוגים ידועים כמו דקארט, לפלאס, מקסוול ואיינשטיין, הציעו כולם תיאוריות שאפתניות שכללו בתוכן היבט שאינו ודאי. רעיון בלתי ידוע המנוגד להסבר רציונלי או לכזה העלול לסתור השערה או חוק טבע. קיומו מצד אחד אִפשר להם להצליח לפרוץ דרך בתחום מחקרם, אך מצד שני יצר מה שמדענים מכנים "שד" – סוג של ישות אפלה ולא נודעת. גורם שלא ידוע מה יכולות להיות השפעותיו – לטוב ולרע. דוגמאות ידועות שנוצרו בגלל "שדים" שהשפעותיהם היו לטוב ולרע הם למשל חומרי הדברה שגם שימשו כדי לרצוח אנשים בתאי גזים, או חומרי דשן לבניית פצצות, טילי חלל שיכולים גם לשאת נשק להשמדה המונית, חיסונים שאפשר לעשות בהם בקלות שימוש בלוחמה ביולוגית, וטיפול במחלות גנטיות באמצעות השבחת גזע.

החל מהמאה ה-17 "שדים" שדמיינו מדענים וחוקרים סייעו להם להבין את הבלתי נודע ולפרוץ את גבולותיו | צילום: [Joseph Wright of Derby (1734–1797)-PD]

"הלהטוטן של העולמות" (1844) | [Illustration from J. J. Grandville's Un Autre Monde (1844)]

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמזקינים אותנו: המחיר הביולוגי של קשרים שקשה להשתחרר מהם

רקפת תבור

שתפו: