על ידי מתן הנמל בעזה לקטאר, אימץ ממשל ביידן את האויב שלו, במקום את בעלות בריתו האמיתיות – איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ישראל וירדן. למהלך הזה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על ביטחונן של ישראל וארה"ב כאחת
יגאל כרמון | 24 במרץ 2024 | מחשבות | 4 דק׳
דעה: צעד קטן לנשיא ביידן בעזה, צעד גדול לקראת מלחמה כוללת
מיהרתי לקוות שארה"ב תהפוך את יוזמת נמל עזה לצעד הראשון לקראת חזון השלום הכולל שלה, בשיתוף פעולה עם איחוד האמירויות הערביות, סעודיה, ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.
התבססתי על התקווה שקטאר, הלא היא חמאס, תודח מכל תפקיד בחזון זה, שכן היא נותנת חסות לטרור האיסלאמיסטי ברחבי העולם. תקוותי אכן עלתה בקנה אחד עם הדיווחים הראשוניים על יוזמת הנמל. כיניתי אותו "נמל של תקווה", וראיתי בכך נס שממשל ביידן נוקט צעד ממשי כדי ליישם את חזון השלום שלו.
התברר שטעיתי בגדול. ממשל זה בגד בבעלי בריתו – איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ישראל וירדן – בכך שהעביר את הנמל לקטאר, דהיינו לחמאס. בכך החליפה ארה"ב צד, מישראל לקטאר.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בפגישתו עם אמיר קטאר תמים בן חמד אאל ת'אני, במהלך ביקורו בבית הלבן, 31 בינואר 2022 | צילום: NICHOLAS KAMM/AFP via Getty Images
