הרשמה לניוזלטר

סוציאליסטים רבים לא באמת מבינים מהו סוציאליזם, ורעיונות מקובלים כמו “המודל הנורדי” מבוססים למעשה על מידע…

ג'ושוע פיליפ | 11 בספטמבר 2019 | דעות | 3 דק׳

המודל הנורדי הוא אשליה

סוציאליסטים רבים לא באמת מבינים מהו סוציאליזם, ורעיונות מקובלים כמו “המודל הנורדי” מבוססים למעשה על מידע מטעה, לפעמים אפילו שקרי. כך טוענים הכלכלנים האמריקנים פרופ’ רוברט לווסון ופרופ’ בנג’מין פאוול בספרם החדש “Socialism Sucks: Two Economists Drink Their Way Through the Unfree World” (2019). לאורך הספר המחברים מסיירים ברחבי העולם, הן במדינות חופשיות והן במדינות סוציאליסטיות, ומדווחים על מצבן הכלכלי והפוליטי, כשהם משווים את איכות הבירה במדינות השונות.

הספר נפתח בשוק שקרוב לליבם של רבים מתומכי הסוציאליזם – “המודל הנורדי” המסתורי, שפעמים רבות אוהבים להציג בתור האוטופיה שמעבר לים. המחברים מתחילים את מסעם בשבדיה ומבהירים, כבר בכותרת הפרק הראשון (“שבדיה: לא סוציאליזם”) שהמודל הנורדי הוא הונאה.

בשבדיה נהוגה “מדיניות רווחה”. המדינה מספקת שירותי בריאות ממלכתיים וגם תמיכה במובטלים. אבל תוכניות רווחה אינן המרכיבים המגדירים סוציאליזם, מסבירים המחברים. על פי ההגדרה הקלאסית, במערכת סוציאליסטית אמצעי הייצור מוחזקים בידי המדינה, והעבודה, הקרקעות וההון הם בבעלותה הקולקטיבית. אמנם הסוציאליסטים הדמוקרטים שואפים למערכת של דומיננטיות ממשלתית כזו – כלומר למערכת המתפתחת בכיוון הזה לאורך זמן – אבל עדיין, “המודל הנורדי” לא באמת מייצג את הגישה הזו.

נכון, המיסוי בשבדיה גבוה. המחברים מספרים שהם הרגישו את זה כבר במחירה הגבוה של הבירה הבלגית ששתו בשטוקהולם. מנגד, המיסים הכבדים מאפשרים לשבדיה לספק לתושביה הרבה יותר שירותים מאלו שמספק הממשל האמריקני למשל. מיסוי גבוה הוא אחד המאפיינים של מדינות סוציאליסטיות. פרידריך אנגלס, מאבות הסוציאליזם, הסביר בכתביו שמיסים גבוהים הם אחד מהכלים שמאפשרים למדינה הסוציאליסטית להשתלט על הרכוש הפרטי, מעבר להפקעת האדמות והרכוש. הם מסייעים להעביר את ההון הפרטי לניהול המדינה. אבל בכל זאת, טוענים פרופ’ לווסון ופרופ’ פאוול, מבחינה מבנית הכלכלה השבדית דומה מאוד לזו האמריקנית. “זו כלכלת שוק. כלכלת שוק פרטי שגובים בה הרבה מיסים”.

סוציאליזם במובן המקורי שלו אינו כזה. הסוציאליזם שמרקס ואנגלס דיברו עליו היה סוציאליזם שמשתלט על מפעלים, על מלונות ועל מסעדות ומחלק את הרכוש מחדש באופן שוויוני. “זה משהו שכבר נעשה בעולם, יש לנו עדויות לאן זה התפתח, וזה לא מה שקורה בשבדיה”, כותבים המחברים.

כמובן, לסוציאליזם יש מגוון מרכיבים נוספים, ואלו הכלכליים הם רק חלק מהמכלול. סוציאליזם במהותו כולל גם תרבות פוליטית שמתאפיינת במלחמת מעמדות או בגרסתה המודרנית – פוליטיקת זהויות. אבל כאשר עוסקים בו כיום, אוהבים לדבר רק על פני השטח של הדברים, על ההיבטים הכלכליים של המערכת.

אם שבדיה אינה סוציאליסטית, אז מה היא כן? “היא משהו על הרצף”, טוענים לווסון ופאוול. מדינות רבות אימצו רמות שונות של סוציאליזם במערכות הכלכליות שלהן, וזה מוגדר בהתאם לרמת השליטה הממשלתית והמעורבות שלה או מנגד, בהתאם למידה בה המדינה מאפשרת בעלות חופשית.

חשוב גם להיות מודעים למשמעויות הנובעות מהמודל הנורדי, בין היתר במיסים שגבוהים בכ-50 אחוז מאלו המקובלים בארה”ב. מצבה הכלכלי של שבדיה כיום לא רע, אבל אם נבחן את 200 השנים האחרונות נראה שזה לא תמיד היה כך. כפי שכותבים המחברים, בערך במחצית המאה ה-19 המדינה הייתה ענייה מאוד, למעשה על סף רעב, כשההכנסה הממוצעת הייתה דומה לזו של קונגו בימינו.

רפורמות כלכליות שהונהגו בהמשך המאה ה-19 עזרו לפתח כלכלה שבדית חופשית וקפיטליסטית והמדינה החלה לצמוח במהירות, מסבירים לווסון ופאוול. עד אמצע המאה ה-20 ההכנסה הממוצעת גדלה פי שמונה ותוחלת החיים הוארכה ב-28 שנים, כך שב-1950, עם ממשלה שעדיין הייתה רזה למדי, שבדיה הייתה אחת המדינות העשירות בעולם.

החל מ-1960, עם אימוץ “מדיניות הרווחה”, המיסוי גדל משמעותית עקב זינוק בהוצאות המדינה משיעור של 31 אחוז ל-60 אחוז מהתמ”ג. בשנים בהן הממשלה השבדית “השמינה” מגביית מסים הכלכלה שלה דרכה במקום: בעוד שבשנים 1975-1950 שיעור הגידול השנתי הממוצע בתמ”ג לנפש עמד על 3.6 אחוז, בשנים 2000-1975 הוא צנח לשיעור של 1.4 אחוז. “אולי זה מחיר שהם מוכנים לשלם, אבל החיוניות של הכלכלה השבדית החלה להישחק בהשוואה לזו של הכלכלות האירופיות ובוודאי בהשוואה לזו האמריקנית”.

לדברי המחברים, בשנים האחרונות, לאחר שהכלכלה קפאה במקומה מתחילים להופיע במדינות האזור סימנים של נסיגה מ”מדיניות הרווחה”.

שתפו את הכתבה:

המודל הנורדי הוא אשליה

סוציאליסטים רבים לא באמת מבינים מהו סוציאליזם, ורעיונות מקובלים כמו “המודל הנורדי” מבוססים למעשה על מידע…

ג'ושוע פיליפ | 11 בספטמבר 2019 | דעות | 6 דק׳

shutterstock

סוציאליסטים רבים לא באמת מבינים מהו סוציאליזם, ורעיונות מקובלים כמו “המודל הנורדי” מבוססים למעשה על מידע מטעה, לפעמים אפילו שקרי. כך טוענים הכלכלנים האמריקנים פרופ’ רוברט לווסון ופרופ’ בנג’מין פאוול בספרם החדש “Socialism Sucks: Two Economists Drink Their Way Through the Unfree World” (2019). לאורך הספר המחברים מסיירים ברחבי העולם, הן במדינות חופשיות והן במדינות סוציאליסטיות, ומדווחים על מצבן הכלכלי והפוליטי, כשהם משווים את איכות הבירה במדינות השונות.

הספר נפתח בשוק שקרוב לליבם של רבים מתומכי הסוציאליזם – “המודל הנורדי” המסתורי, שפעמים רבות אוהבים להציג בתור האוטופיה שמעבר לים. המחברים מתחילים את מסעם בשבדיה ומבהירים, כבר בכותרת הפרק הראשון (“שבדיה: לא סוציאליזם”) שהמודל הנורדי הוא הונאה.

בשבדיה נהוגה “מדיניות רווחה”. המדינה מספקת שירותי בריאות ממלכתיים וגם תמיכה במובטלים. אבל תוכניות רווחה אינן המרכיבים המגדירים סוציאליזם, מסבירים המחברים. על פי ההגדרה הקלאסית, במערכת סוציאליסטית אמצעי הייצור מוחזקים בידי המדינה, והעבודה, הקרקעות וההון הם בבעלותה הקולקטיבית. אמנם הסוציאליסטים הדמוקרטים שואפים למערכת של דומיננטיות ממשלתית כזו – כלומר למערכת המתפתחת בכיוון הזה לאורך זמן – אבל עדיין, “המודל הנורדי” לא באמת מייצג את הגישה הזו.

נכון, המיסוי בשבדיה גבוה. המחברים מספרים שהם הרגישו את זה כבר במחירה הגבוה של הבירה הבלגית ששתו בשטוקהולם. מנגד, המיסים הכבדים מאפשרים לשבדיה לספק לתושביה הרבה יותר שירותים מאלו שמספק הממשל האמריקני למשל. מיסוי גבוה הוא אחד המאפיינים של מדינות סוציאליסטיות. פרידריך אנגלס, מאבות הסוציאליזם, הסביר בכתביו שמיסים גבוהים הם אחד מהכלים שמאפשרים למדינה הסוציאליסטית להשתלט על הרכוש הפרטי, מעבר להפקעת האדמות והרכוש. הם מסייעים להעביר את ההון הפרטי לניהול המדינה. אבל בכל זאת, טוענים פרופ’ לווסון ופרופ’ פאוול, מבחינה מבנית הכלכלה השבדית דומה מאוד לזו האמריקנית. “זו כלכלת שוק. כלכלת שוק פרטי שגובים בה הרבה מיסים”.

סוציאליזם במובן המקורי שלו אינו כזה. הסוציאליזם שמרקס ואנגלס דיברו עליו היה סוציאליזם שמשתלט על מפעלים, על מלונות ועל מסעדות ומחלק את הרכוש מחדש באופן שוויוני. “זה משהו שכבר נעשה בעולם, יש לנו עדויות לאן זה התפתח, וזה לא מה שקורה בשבדיה”, כותבים המחברים.

כמובן, לסוציאליזם יש מגוון מרכיבים נוספים, ואלו הכלכליים הם רק חלק מהמכלול. סוציאליזם במהותו כולל גם תרבות פוליטית שמתאפיינת במלחמת מעמדות או בגרסתה המודרנית – פוליטיקת זהויות. אבל כאשר עוסקים בו כיום, אוהבים לדבר רק על פני השטח של הדברים, על ההיבטים הכלכליים של המערכת.

אם שבדיה אינה סוציאליסטית, אז מה היא כן? “היא משהו על הרצף”, טוענים לווסון ופאוול. מדינות רבות אימצו רמות שונות של סוציאליזם במערכות הכלכליות שלהן, וזה מוגדר בהתאם לרמת השליטה הממשלתית והמעורבות שלה או מנגד, בהתאם למידה בה המדינה מאפשרת בעלות חופשית.

חשוב גם להיות מודעים למשמעויות הנובעות מהמודל הנורדי, בין היתר במיסים שגבוהים בכ-50 אחוז מאלו המקובלים בארה”ב. מצבה הכלכלי של שבדיה כיום לא רע, אבל אם נבחן את 200 השנים האחרונות נראה שזה לא תמיד היה כך. כפי שכותבים המחברים, בערך במחצית המאה ה-19 המדינה הייתה ענייה מאוד, למעשה על סף רעב, כשההכנסה הממוצעת הייתה דומה לזו של קונגו בימינו.

רפורמות כלכליות שהונהגו בהמשך המאה ה-19 עזרו לפתח כלכלה שבדית חופשית וקפיטליסטית והמדינה החלה לצמוח במהירות, מסבירים לווסון ופאוול. עד אמצע המאה ה-20 ההכנסה הממוצעת גדלה פי שמונה ותוחלת החיים הוארכה ב-28 שנים, כך שב-1950, עם ממשלה שעדיין הייתה רזה למדי, שבדיה הייתה אחת המדינות העשירות בעולם.

החל מ-1960, עם אימוץ “מדיניות הרווחה”, המיסוי גדל משמעותית עקב זינוק בהוצאות המדינה משיעור של 31 אחוז ל-60 אחוז מהתמ”ג. בשנים בהן הממשלה השבדית “השמינה” מגביית מסים הכלכלה שלה דרכה במקום: בעוד שבשנים 1975-1950 שיעור הגידול השנתי הממוצע בתמ”ג לנפש עמד על 3.6 אחוז, בשנים 2000-1975 הוא צנח לשיעור של 1.4 אחוז. “אולי זה מחיר שהם מוכנים לשלם, אבל החיוניות של הכלכלה השבדית החלה להישחק בהשוואה לזו של הכלכלות האירופיות ובוודאי בהשוואה לזו האמריקנית”.

לדברי המחברים, בשנים האחרונות, לאחר שהכלכלה קפאה במקומה מתחילים להופיע במדינות האזור סימנים של נסיגה מ”מדיניות הרווחה”.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המשפחה המערבית – זן בסכנת הכחדה

ד"ר משה רט

העובדה שבארה"ב יש אחוזי גירושים גבוהים ומוסד המשפחה המסורתי הולך ומתערער הייתה ידועה לי; אולם כשצפיתי עם ילדיי בסרט המצויר...

מדוע מפיצי טרור יכולים לפעול בטוויטר אבל טראמפ לא

ג'ק פיליפס

אין זה משנה אם אתם בעד טראמפ או נגדו. אם אתם מאוהביו או משונאיו. הנושא שלפניכם הוא עניין עקרוני. נכון למועד כתיבת...

מה גורם להתחממות – הפליטות האנושיות או השמש?

אלכס ניומן

האינטואיציה של האדם הממוצע שאינו בקיא בנושא "משבר האקלים" רומזת לו בבירור כי השמש ודאי אחראית למרבית התחממות כדור...

הודעת המערכת

מערכת אפוק

מגזין אפוק מגנה בכל תוקף את מעצרם בסין של 11 אזרחים בטענה שהעבירו לעיתון אפוק טיימס בשפה הסינית מידע המתעד את ההגבלות החמורות שהפעיל המשטר הסיני...

כולם מדברים על החיסונים. מזמן לא דיברנו על בעיית המסכות

ד"ר פיטר וייס

אני מודה, הייתי עצבני. היו לי בערך 30 דקות להתייצב בחדר הניתוח. הפציינט היה חולה קורונה פעיל שנזקק לניתוח...

אמריקה ממשיכה להשתגע, וכעת הגיע תורם של הרופאים

ווסלי ג'יי סמית

בעוד העיניים כולן נשואות לקורונה, מגפה אחרת, מידבקת לא פחות, ממשיכה להכות גלים – מגפת "תיאוריית הגזע הביקורתית". מה...

הממשלה תקבע אלו אזרחים יצונזרו

מאיה מזרחי

תדמיינו לרגע: ראש הממשלה בנט מכנס מסיבת עיתונאים ומודיע כי ממשלת ישראל החלה לעבוד בשיתוף פעולה עם פייסבוק, טוויטר ויוטיוב...

הגיע הזמן להתעורר לג’נוסייד

איל לוינטר

ביוני השנה זכתה העיתונאית ההודית-אמריקנית מגהה ראז'אגופאלן (Megha Rajagopalan) בפרס פוליצר לשנת 2021 עבור סיקור מחנות העבודה בכפייה...

שתפו: