בעוד השקדיות פורחות ברמת הגולן ומסמלות התחלה חדשה, בצד השני של הגבול נשמעים קולות ירי ונראים תמרות עשן. בצד המערבי של הגדר מתפעלים "ממה שהיה גנוז בטבע", מהצד השני סובלים ממה שגנוז בטבע האדם

אמיר בר שלום | 13 במאי 2014 | מחשבות | 3 דק׳

על שקדיות ומרגמות

באחד מימיו השמשיים של חודש פברואר האחרון הזדמן לי לבקר ברמת הגולן. קשה להעלות על הכתב את המחזה הגרוטסקי שבו נתקלתי. מצד אחד, פריחה מדהימה של שקדייה ורודה, ומהצד השני הדי התפוצצויות ותמרות עשן שעלו מהצד הסורי של הגבול. עדות חיה ללחימה העיקשת שהתפתחה באזור קונייטרה, לחימה שבה ניסה הצבא הסורי להחזיר לעצמו את השליטה בגבול. מסביב יהום הסער, לא יכול היה להיות משפט מתאים יותר.

חשבתי לעצמי, בצד המערבי של הגדר מסמלת השקדייה התחדשות, את ראש השנה לאילנות, השלב שבו מתחילים הפירות את שלב ההבשלה. מעניין כיצד היא נתפסת בצד השני. האם גם שם היא נתפסת כהתחלה חדשה? ספק רב...