לך בעקבות התובנות

במסגרת תפקידי האחרון במטה נייקי ניהלתי את המחלקה לשיפור ביצועים של ספורטאי צמרת. אני זוכר שלעתים קרובות שאלנו את עצמנו: האם בכלל ניתן לתרום להם משהו? הרי מדובר באלופים אולימפיים, כוכבי NBA, אגדות טניס. אבל אז תמיד נזכרנו בדוגמאות כמו ג׳ורדן, פלה ואחרים. מה שאפיין אותם יותר מכל הוא ההכרה שכל אחד, גם אם הוא אלוף, יכול וצריך להישאר רעב לשיפור עצמי. למשל, זכור לי ביקור של אחד משחקני ההוקי קרח הטובים ביותר בעולם. כחלק מהפרוטוקול הוא ביצע בדיקה של יכולות קוגניטיביות - יכולת קבלת החלטות מהירות על ידי זיהוי מהיר, עיבוד נתונים, ותגובה מהירה. כשהראיתי לו את פרופיל התוצאות התמקדתי בחוזקות. לאחר דקה של הקשבה מנומסת, הוא התבונן בי במבט זועף ואמר: ״לא מעניין אותי במה אני טוב, ספר לי במה אני יכול להשתפר...״

במשך השנים ניסיתי להבין: האם קיים מכנה משותף לשיפור אצל ספורטאים כאלה? ואם כן, מהו? האם קיימים עקרונות מנחים שיכולים לעזור לכולנו לשאוף ולמצוא את הדרך הנכונה לשיפור עצמי? כדי לענות על שאלה זו שוחחתי במהלך קריירה של 14 שנים בנייקי עם עשרות מטובי המאמנים והספורטאים בעולם. ההארה הראשונה הגיעה מארסן ונגר, המאמן מאז 1996 את ארסנל (מובילת הליגה האנגלית בעת כתיבת שורות אלו). הוא אמר לי: ״what you see makes you win".