מאמר מאת מייסד הפאלון גונג, מר לי הונג-ג׳י: "איך נוצר המין האנושי"

***

מר לי הונג-ג'י הוא מייסד השיטה הרוחנית פאלון גונג. השיטה משלבת מדיטציה ותרגילים עדינים יחד עם עקרונות פילוסופיים מוסריים המבוססים על הערכים אמת, חמלה וסובלנות.

לאחר שמר לי הציג את השיטה לציבור בסין בתחילת שנות ה-90, על פי הערכות כ-100 מיליון אנשים החלו לתרגל את השיטה. מאז התפשט התרגול ליותר מ-100 מדינות ברחבי העולם.

מר לי היה מועמד ארבע פעמים לפרס נובל לשלום והיה מועמד לפרס "סחרוב לחופש המחשבה" על ידי הפרלמנט האירופי. הוא גם חתן פרס "חופש הדת הבין-לאומי" של ארגון Freedom House.

***

איך נוצר המין האנושי

קודם כל, אני רוצה לשלוח לכולם איחולים לרגל השנה הסינית החדשה!

ראש השנה הוא בדרך כלל זמן לומר כמה דברים נעימים לרגל האירוע. אבל אני רואה סכנה ההולכת ומתקרבת אל המין האנושי, ומסיבה זו ביקשו ממני ישויות שמימיות לומר כמה דברים לכולם בעולם הזה. כל אחד מהדברים שאני עומד לחשוף הוא סוד גבוה ושמור ביותר, ומשתפים אותם כדי לתת את התמונה האמיתית של מצב העניינים, ולהעניק לאנשים הזדמנות נוספת להצלה.

קודם כל ישנה השאלה איך נוצר המין האנושי. משחר בריאתו ועד לימיו האחרונים, היקום עבר תקופת זמן ארוכה ביותר הכוללת ארבעה שלבים: היווצרות, התייצבות, התנוונות והיכחדות. כשהשלב האחרון של ההיכחדות מגיע, כל דבר בגוף הקוסמי הגדול יותר – כולל היקום שבו אנחנו קיימים – יעבור השמדה מלאה שתתרחש בהרף עין, וכל החיים ייכחדו!

כשאדם מת זה רק שהגוף הפיזי שלו מתנוון ומזדקן, בעוד שהנשמה האמיתית (שהיא מי שהוא באמת, ושאיננה מתה עם מות גופו הפיזי) תמשיך להתגלגל שוב בחיים הבאים. אז בדיוק כמו שהיקום עובר היווצרות, התייצבות, התנוונות והיכחדות, כך בני האדם עוברים לידה, הזדקנות, מחלות ומוות. אלו הם החוקים של היקום, והם חלים אפילו על ישויות גבוהות יותר, רק שמשך הזמן ארוך יותר, ואורך התהליך הוא בהתאמה לכמה אדירות הן הישויות. חיים ומוות אינם כרוכים בכאב עבורן, והן נותרות במודעות תוך כדי התהליכים האלה, עבורן זה כמו להחליף בגד. במילים אחרות, במצב רגיל, ישויות חיות לא באמת מתות. אבל כאשר היקום והקוסמוס מתפוררים בשלב האחרון של תהליך ההיווצרות, התייצבות, התנוונות והיכחדות, אז ישויות חיות לא ייוולדו מחדש, וחיים וחומר כבר לא יתקיימו. הכול יהפוך לאבק ותהיה רק ריקנות. ברגע זה העולם האנושי חווה את התקופה האחרונה של שלב ההיכחדות מתוך ההיווצרות, התייצבות, התנוונות והיכחדות. הכול השתנה לרעה בעת הסופית הזאת, כפי שנקבע, וזאת הסיבה שההיכחדות ממשמשת ובאה. וזאת הסיבה שיש כל כך הרבה בעיות בעולם. מחשבות טובות הן נדירות, לב האנשים התעוות, הפקרות מינית ושימוש בסמים משתוללים, ולאנשים אין אמונה באלוהים – תופעות כאוטיות הופיעו בהמוניהן. זה בלתי נמנע בשלב האחרון של הקוסמוס, וזה מעיד עד לאיזו נקודה הגענו.

הבורא מוקיר את כל הישויות השמימיות שקיימות, כמו גם את כל החיים שהם טובים ונדיבי לב, ואת כל היצירות המפוארות שבקוסמוס. אז בתחילת שלב ההתנוונות הוא הוביל מספר ישויות שמימיות לשכבה החיצונית ביותר של הגוף הקוסמי (הידועה באופן כללי כ"מה שנמצא מחוץ לתחום השמימי"), שהוא מקום שבו אין ישויות שמימיות, ויצר את כדור הארץ. אבל כדור הארץ לא יכול היה להתקיים באופן עצמאי. היה צריך להיות מבנה קוסמי הקשור אליו, שאיתו הוא יוכל ליצור מערכת מחזורית הכוללת חיים וחומר. לפיכך יצר הבורא מרחב גדול יותר מחוץ לכדור הארץ, שישויות גבוהות יותר מתייחסות אליו כ"שלושת העולמות". לפני שהזמן הסופי של ההצלה מגיע, אף ישות גבוהה, ולא משנה כמה היא אדירה, לא הורשתה להיכנס למרחב הזה או לצאת ממנו בלי רשות מהבורא. המרחב של שלושת העולמות כולל שלוש רמות עיקריות: רמת התאווה (יוּ) הכוללת את החיים על כדור הארץ הזה, כולל המין האנושי; רמה שנייה שהיא "רמת הצורה" (סְה) הנמצאת מעליה; ורמה שלישית, עוד יותר למעלה, הידועה כ"הרמה ללא צורה" (ווּ-סְה). ככל שרמה היא גבוהה יותר היא מפוארת יותר מזאת שמתחתיה, אבל אף לא אחת מהן ניתן להשוות ל"תחום השמימי" או לממלכות השמימיות הרבות הגבוהות עוד יותר. "גן העדן" שאנשים בדרך כלל מדברים עליו נמצא או בתוך "רמת הצורה" או בתוך "הרמה ללא צורה", שבתוך שלושת העולמות. בתוך כל אחד משלושת העולמות יש עשרה מישורים, כאשר יש בסך הכול 33 מישורים אם כוללים את שלושת העולמות עצמם. בני אדם חיים ב"רמת התאווה", וזה המישור הנמוך ביותר, עם הסביבה הקשה ביותר. החיים כאן הם מייסרים וקצרים, אבל מה שעוד יותר מפחיד הוא העובדה שבעולם האנושי רק קומץ ממה שאנשים מחשיבים כעקרונות אמיתיים הם באמת כך. רוב מה שבני אדם חושבים שהוא נכון, נחשב להפוך ביקום הגדול יותר (היוצא מן הכלל הן אמיתות גבוהות יותר שאלוהים או ישויות קדושות לימדו את בני האדם). למשל, ישויות שמימיות אינן חושבות שזה בסדר שמי שמנצח בקרב יהפוך לשליט, שטריטוריות ייכבשו על ידי כוח צבאי או שבעלי הכוח ייחשבו לגיבורים – משום שכרוכים בכך הריגה, ולקיחת דברים בכוח מאחרים. זאת לא הדרך של היקום, וזאת גם לא הדרך שבה ישויות גבוהות פועלות. אבל בעולם האנושי הדברים האלה הם בלתי נמנעים ומקובלים. זאת הדרך של העולם האנושי, אך היא מנוגדת לדרך של היקום. לפיכך, אם אדם שואף לחזור לשמים, הוא חייב לפעול בהתאם לחוקים אמיתיים וגבוהים יותר ולעבוד על עצמו. יש אנשים שמרוצים כשהולך להם בחיים קצת יותר טוב מאשר לאחרים, אבל אנשים כאלה רק משווים את עצמם לאנשים אחרים ברמה האנושית הזו, כשלמעשה כולם כאן חיים במה שנחשב לפח האשפה של היקום. שלושת העולמות הוקמו בשכבה החיצונית ביותר של הגוף הקוסמי, וכל הדברים כאן מורכבים מהחלקיקים הנמוכים, הגסים והמלוכלכים ביותר – מולקולות, אטומים וכדומה. בעיני הישויות הגבוהות, כאן הוא המקום בו משליכים את האשפה של היקום. אז הן מתייחסות למישור הזה של המולקולות כאל אבק, או "עפר", והן רואות אותו כמקום הנמוך ביותר. זה המקור של האמונה, בדתות מסוימות, שהאדם נוצר על ידי הישויות השמימיות מעפר. בני האדם אכן נוצרו מהחומר שבמישור המולקולרי.

כשישויות שמימיות יצרו את האדם, הן עשו זאת על פי בקשתו של הבורא, והוא הורה לכל אחת מהן ליצור בני אדם בדמות הייחודית שלה. לכן ישנם הגזעים הלבן, האסיאתי, השחור, וגזעים אחרים. אף על פי שההופעה החיצונית שלהם שונה, הנשמות בתוכם ניתנו על ידי הבורא. וזאת הסיבה שיש להם ערכים משותפים. המטרה שלשמה הבורא הורה לישויות השמימיות ליצור בני אדם הייתה כדי שהוא ישתמש בהם בעת הסופית כדי להציל את כל החיים שביקום הגדול, כולל הישויות השמימיות.

אז מדוע הבורא ביקש מישויות שמימיות ליצור בני אדם במָקום כה עלוב ונחות? זה משום שזה המקום הנמוך ביותר ביקום, שהוא המקום המפרך ביותר, ורק כשהדברים הם קשים וכואבים אדם יכול לרומם את עצמו באמצעות תרגול רוחני ולהשיל את הקארמה שלו. כשאדם נמצא בתוך ניסיונות מייסרים ועדיין מצליח לשמור על מחשבות טובות-לב, להיות שמח בחלקו ולהיות אדם טוב, אז הוא צומח באמצעות זה. הצלה היא תהליך של התרוממות מלמטה למעלה, ולכן צריך להתחיל מלמטה. החיים הם קשים לכל מי שחי כאן. יש מתחים בין אנשים כשהם מנסים להצליח, יש המצב הנורא של הסביבה הטבעית, והעובדה שרק בשביל לשרוד בחיים צריך להשקיע הרבה מחשבה ומאמץ, ועוד. כל הנסיבות האלה מספקות לאנשים הזדמנויות להתפתח ולהפחית את הקארמה שלהם. זה ודאִי שלעבור קשיים יכול לעזור לאנשים לכפר על חטאיהם ועל הקארמה. וכל מי שמצליח להישאר טוב-לב בתוך מצבים מייסרים ובקונפליקטים בין-אישיים, יצבור מוסריות, וכתוצאה מכך ישיג את ההתרוממות של נשמתו.

בעת המודרנית, הבורא התכוון להשתמש בעיקר בגופים האנושיים כדי להציל את החיים הרבים שביקום, וכך הנשמות שהיו במקור ברוב הגופים האנושיים כאן הוחלפו על ידי אלו של ישויות גבוהות שהתגלגלו לתוכם. עם גוף אנושי הן יכלו להפחית את הקארמה ואת החטאים שלהן על ידי נשיאת קשיים. ובמקום הזה שאין בו אמת, אם הן יכולות להחזיק באמיתות הגבוהות שהאלוהים לימד, ולהתמיד בטוּב-לב ובנדיבות-לב, הן יוכלו להשיג את ההתרוממות של הנשמות שלהן. העת הסופית הגיעה, ו"שער השמים" המוביל אל מחוץ ל"שלושת העולמות" נפתח. הבורא בוחר את אלו שפעלו כפי שתיארתי, במטרה להצילם.

כל דבר ביקום נעשה לא טהור במהלך השלבים של ההיווצרות, התייצבות, התנוונות והיכחדות, וכבר אינו טוב כפי שהיה בתחילת הבריאה. וזוהי הסיבה מדוע הדברים הולכים לכיוון היכחדות. במילים אחרות, כל הדברים ביקום הגדול התנוונו, כל החיים שנוצרו בבריאה כבר אינם טובים כפי שהיו בהתחלה. כל החיים כבר אינם טהורים, וכולם צברו קארמה וחטאים – ולפיכך הם הולכים לכיוון היכחדות. חטא מסוג זה הוא מה שהתייחסו אליו בהקשרים דתיים כ"החטא הקדמון". אז כדי שהיקום יוכל להינצל, הבורא קרא לישויות גבוהות רבות ולשליטים שמימיים רבים לרדת לעולם האנושי, להפוך לבני אדם בסביבה הזאת, שבה הם יוכלו לסבול, להתרומם, לכפר על חטאיהם, וליצור מחדש את עצמם – וכך יוכלו לחזור לשמים. (הבורא גם יוצר מחדש את היקום בה בעת שהוא מציל את המין האנושי). היקום החדש הוא טהור לחלוטין ופשוט נהדר. אם בסביבה קשה כזאת אדם עדיין יכול לשמור על מחשבות מוסריות, אם הוא מצליח לעמוד איתן מול המתקפה של ערכים מודרניים והשקפות מודרניות ולדבוק באלה המסורתיים, ואם הוא עדיין מאמין בשמים בעמדו מול מתקפות ממחנות האתאיזם והאבולוציה, אז אדם זה יגשים את הייעוד שלו: להשיג הצלה ולחזור לשמים. הטירוף שכרגע מתרחש בעולם תוכנן כך עבור השלב האחרון, על ידי ישויות שמימיות. המטרה שלהן היא לבחון את אלה החיים כאן ולראות אם הם ראויים להצלה, ולתת להם הזדמנות, תוך כדי התהליך, להסיר את החטאים והקארמה שלהם בשעה שהם עוברים מצוקות קשות. וכל זה נעשה כדי שאנשים יוכלו להינצל ולחזור לשמים.

זה נועד לומר שבני אדם אינם חיים בעולם הזה בשביל להשיג משהו בחברה. כל הניסיונות והמאמצים האינטנסיביים שאנשים עושים בחייהם, והרצון שלהם להשיג את מה שהם רוצים, שעלול להיות כרוך אפילו בשימוש באמצעים חסרי מצפון, רק הופך את האנשים ללא מוסריים בסוף. הסיבה שאנשים הגיעו לעולם הזה והפכו לבני אדם הייתה כדי לכפר על החטאים והקארמה שלהם, וכדי להשיג התקדמות רוחנית משמעותית. אנשים הגיעו לעולם הזה כדי להשיג הצלה. הם באו ועטו צורה אנושית כדי לחכות לבורא ולקבל הצלה חזרה לממלכה השמימית שלהם. ובזמן שהם חיכו הם צברו את המוסריות שלהם במשך תקופות החיים הרבות שלהם, וזאת הייתה המטרה של ההתגלגלות מחדש של האנשים. הצרות והמצוקות בעולם נועדו לאפשר שהם יתחשלו למשהו מפואר. כמובן, יש אנשים שכאשר ביקשו את עזרת השמים בעיתות מצוקה הם לא היו מרוצים מהתוצאות והחלו לשנוא את אלוהים – ואפילו פנו נגד אלוהים. יש שאפילו פנו לצד הדמוני, לצד האפל, וביצעו חטאים נוספים כך שהם צברו אפילו עוד יותר קארמה. אלה שזה מתייחס אליהם, מוטב להם להפוך כיוון במהירות ולהתחנן לאלוהים שימחל להם כדי שיהיה להם עדיין סיכוי להגיע לחוף מבטחים. כל מה שמתרחש בחייו של אדם – בין שזה נראה מוצדק ובין שלא – הוא למעשה התוצאה הקארמתית של מה שהאדם עשה בתקופות החיים הקודמות שלו, לטוב ולרע. כמות המזל הטוב והמוסריות שהאדם צבר בתקופות חייו הקודמות קובעת מה יהיה המזל שלו בחיים האלה, או אולי בחיים הבאים. אם אדם חי חיים מוסריים היום, זה יתורגם אולי בחיים הבאים למשרה רמה עם משכורת גבוהה, או שזה אולי יתורגם לסוגים שונים של עושר ומזל טוב. וזה כולל גם אם לאדם תהיה משפחה מאושרת, או אפילו איך יהיו ילדיו של האדם, וכו'. זאת הסיבה היסודית מדוע אנשים מסוימים הם עשירים ואחרים הם עניים, מדוע אנשים מסוימים הם בעלי תפקידים בכירים בשעה שאחרים הם חסרי כול וחסרי בית. זה כלל אינו כמו ההֲבָלִים הדמוניים שהקומוניזם המרושע מפיץ לגבי שוויוניות בין עשירים לעניים. היקום הוא הוגן. אלה שעושים מעשים טובים מקבלים על כך מזל טוב, בשעה שאלה שעושים מעשי עוולה יעמדו בפני גמול – אם לא בחיים האלה אז בחיים הבאים. זה משום שזהו חוק בלתי ניתן לשינוי של היקום! אז השמים, הארץ, הישויות השמימיות והבורא – לכולם יש חמלה כלפי כל החיים. השמים, הארץ, בני האדם והישויות השמימיות נוצרו כולם על ידי הבורא, והוא לעולם אינו נוהג איפָה ואיפָה לגבי החיים השונים. הסיבה שאנשים מסוימים חיים חיים מאושרים ואחרים לא, כל זה נובע מהגמול הטוב והרע על מעשי העבר.

כשאתה רואה אנשים מרוויחים או מפסידים בחיים, נראה שזה מתהווה באופן רגיל מתוך דברים שבעולם הזה. אבל באופן מהותי אלה הן התוצאות הקארמתיות של מעשי העבר של האנשים האלה. אם לאנשים יש או אין משהו, או אם הם מרוויחים או מפסידים בחיים, זה יתבטא בדרכים המתאימות למצבים שבעולם הזה. לכן לא משנה אם אתה עשיר או עני בחיים, וַדֵא שאתה עושה מעשים טובים, נמנע מלעשות מעשי עוולה, נשאר טוב לב, מכבד את השמים ושמח לעזור לאחרים. באופן זה אתה תצבור מזל טוב ומוסריות, ותקצור את הפירות בחיים הבאים. הדורות הקודמים בסין נהגו לעתים קרובות לדבר על דברים כמו לא להתלונן על גורלך בחיים כאשר המצב קשה, ועל כך שתזכה לחיים טובים יותר בגלגול הבא אם תצבור מוסריות באמצעות מעשים טובים. והרעיון היה שזה חסר טעם להתפלל לאלוהים לעזרה אם לא עשית מעשים טובים בחייך הקודמים ולא צברת מזל טוב. ליקום יש החוקים שלו, ואפילו ישויות גבוהות יותר חייבות לציית להם. אפילו ישויות גבוהות ייענשו אם הן יעשו דברים שאין עליהן לעשות. אז המצב אינו כה פשוט כפי שאנשים חושבים. האם ניתן לְצַפּוֹת שישויות גבוהות יתנו לאנשים את כל מה שהם מתפללים בשבילו? התנאי הוא שכדי להשיג זאת אדם צריך לצבור את המזל הטוב והמוסריות בתקופות חיים קודמות. וכך, הדברים שמגיעים אליך הם תוצאה של המזל הטוב והמוסריות שיש לך! זה מוכתב על ידי החוקים של היקום. אבל ברמה היסודית, לקבל את מה שאתה רוצה אינה המטרה המהותית שלמענה צוברים מזל טוב ומוסריות. הייעוד האמיתי שלמענו צוברים אותם הוא לסלול עבורך את הדרך חזרה לשמים. וזה הדבר הקריטי ביותר, לא התקופה הקצרה של אושר שהם יכולים להביא לך בחיים האלה!

המורה, לי הונג-ג'י

20 בינואר 2023

***

מאמרים נוספים מאת מר לי הונג-ג׳י:

מדוע העולם הזה הוא מקום השרוי באי ידיעה (30 בספטמבר 2024)

מדוע להציל את כל החיים (17 באפריל 2023)