חוק ליביג והבעיה האיראנית

דמיינו חקלאי שנכנס לחממה ומגלה שהצמחים כמעט הפסיקו לצמוח. מים לא חסרים להם, אור שמש יש בשפע, ובקרקע מצויים די זרחן ואשלגן. החקלאי מנסה להשקות עוד ולהוסיף יותר מאותם חומרים, אך דבר כמעט אינו משתנה.

רק בדיקה של הקרקע חושפת את הבעיה: יש בה מספיק חנקן זמין כדי שהצמחים ישרדו, אך לא מספיק כדי שיוכלו להמשיך להתפתח. ברגע שמוסיפים את החנקן החסר, הבעיה נפתרת והצמיחה מתחדשת. לא משום שנוספה כמות גדולה של משאבים, אלא משום שנוסף בדיוק המשאב שהמחסור בו מנע מכל שאר המשאבים לבוא לידי ביטוי.