כניסה
הרשמה לניוזלטר

נראה כי בימים אלה המרחב הציבורי מוצף במסקנות שקריות הנובעות מעובדות נכונות. זה מגיע מכל עבר – מג'ו רוגן ועד לביידן וטראמפ, מהרשתות החברתיות ועד הפוליטיקה העולמית. איך זה קורה, ולמה אנחנו נופלים בפח?

איל לוינטר | 6 במרץ 2025 | חברה והיסטוריה | 16 דק׳

לספר את האמת באופן שקרי – המניפולציה שמעצבת את המציאות שלנו

מחקרים שנערכו לאורך השנים מצאו כי רוב התקשורת היום-יומית שלנו עם הסובבים אותנו היא כנה. רובנו מאמינים שאנו דוברים אמת רוב הזמן, ואם אנו משקרים, הדבר קורה, לרוב, באופן לא מודע. רק מעטים בוחרים במודע להטעות או לשקר.

אך מה קורה כאשר אנחנו מספרים את האמת אבל בעצם משקרים? או שאנחנו צודקים אבל באופן שגוי? ומה קורה לחברה כאשר "שקרים לא מודעים" מהסוג הזה הופכים לנפוצים יותר ויותר?

לכאורה, לומר את האמת באופן שקרי נשמע כמו סתירה, אך בפועל זו תופעה נפוצה בימינו. במחקר שפורסם בשנת 2016, חוקרים מאוניברסיטאות הרווארד ופנסילבניה כינו את התופעה הזו בשם Paltering. בניגוד לשקר מפורש או לשקר באמצעות השמטת מידע רלוונטי, במקרה זה משתמשים בעובדות אמיתיות, אך מגיעים באמצעותן למסקנה שגויה או מטעה.

אילוסטרציה: Shutterstock

אילוסטרציה: Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הגבול של החבית נקבע דווקא במקום שבו נמצא המחסור | איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ליביג והבעיה האיראנית

איל לוינטר

כאשר המפתחים פעלו במבנה מבוזר ורופף יותר, גם התוכנה נטתה להיות מודולרית יותר, כלומר מחולקת לחלקים עצמאיים יותר
חוק קונוויי: למה מערכות נראות כמו הארגונים שבנו אותן

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ברנדוליני: למה לבולשיט תמיד יש יתרון

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הנאצים נכנסו לצ'אט: החוק שמסביר את הפוליטיקה ברשת

איל לוינטר

סלע אזהרה מצונאמי
הגדר של צ'סטרטון: הקו שאסור היה לחצות

איל לוינטר

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
בארה"ב יהודים פונים למועדוני ירי; באירופה לקרב מגע

עידו פוקס

שתפו: