כניסה
הרשמה לניוזלטר

העיתונאי אשלי רינדסברג החליט לחקור לעומק את דיווחי הניו יורק טיימס לאורך ההיסטוריה ואת הטענות הרבות לסילופים המופיעים בהם – החל מגרמניה של היטלר, דרך בריה"מ של סטלין וקובה של פידל קסטרו ועד לפרשת טראמפ-רוסיה ומגפת הקורונה. בריאיון הוא מספר כיצד דיווחיו של העיתון הנחשב למבצר של אמינות השפיעו על מהלך ההיסטוריה

יאן יקיאלק | 13 בינואר 2022 | חברה והיסטוריה | 14 דק׳

אשלי רינדסברג ומלחמתו במפעל לסילוף ההיסטוריה של הניו יורק טיימס

המסע של אשלי רינדסברג, עיתונאי יהודי, להוציא לאור ספר העוסק בהיסטוריה של עיתון "הניו יורק טיימס" היה רצוף במהמורות ובקשיים. רינדסברג (40), שעד היום הספיק לכתוב מאמרים עבור מספר הוצאות מכובדות כגון "לוס אנג'לס ריוויו אוף בוקס" וה"ג'רוזלם פוסט", החל את מחקרו על העיתון לפני כ-15 שנה.

"התחלתי לכתוב את ספרי The Gray Lady Winked (2021) כשהייתי בחור נאיבי בן 25, שהדיו על התואר שלי בפילוסופיה עדיין לא התייבשה", הוא כותב בהקדמה לספר. "האמנתי שהעולם יהיה להוט לספר המתאר את המציאות הקשה במקצת של אותו מיתוס אמריקני. אבל זה לא מה שקרה. הדלתות על הספר נטרקו עוד לפני שהספיקו להיפתח. לא משום שמישהו ערער על איכות כתיבתי או על דיוק טענותיי (מעולם לא עלו טענות כאלה), אלא פשוט מכיוון שהספר הסתכן בהכעסת הניו יורק טיימס", הוא כותב.

בריאיון מספר לי רינדסברג כי מוציאים לאור מהגדולים בארה"ב אמרו לו חד וחלק: איננו יכולים לפרסם משהו שמאתגר את הניו יורק טיימס. "אני מבין מדוע הם אמרו זאת. כלי השיווק החזק ביותר בעולם הוצאות הספרים הוא 'רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס'. בניו יורק טיימס כבר הודו בעבר שרשימת רבי המכר אינה מבוססת על נתונים, אלא על שיקול דעתו של העורך. פירוש הדבר שהניו יורק טיימס יכול להוציא מהרשימה ספרים מצליחים שאינם מתאימים לו. המו"לים חוששים מזה. אז הספר שלי שכב במגירה כ-15 שנים, עד שיכולתי לבסוף לפרסם אותו בהוצאה עצמאית".

אשלי רינדסברג, מחבר הספר  Frederic Lewis/Getty Images| "The Gray Lady Winked"

אשלי רינדסברג, מחבר הספר Frederic Lewis/Getty Images | The Gray Lady Winked

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הגבול של החבית נקבע דווקא במקום שבו נמצא המחסור | איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ליביג והבעיה האיראנית

איל לוינטר

כאשר המפתחים פעלו במבנה מבוזר ורופף יותר, גם התוכנה נטתה להיות מודולרית יותר, כלומר מחולקת לחלקים עצמאיים יותר
חוק קונוויי: למה מערכות נראות כמו הארגונים שבנו אותן

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ברנדוליני: למה לבולשיט תמיד יש יתרון

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הנאצים נכנסו לצ'אט: החוק שמסביר את הפוליטיקה ברשת

איל לוינטר

סלע אזהרה מצונאמי
הגדר של צ'סטרטון: הקו שאסור היה לחצות

איל לוינטר

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
בארה"ב יהודים פונים למועדוני ירי; באירופה לקרב מגע

עידו פוקס

שתפו: