כיום כבר ידוע שמשטרים קומוניסטיים הביאו הרס וחורבן לעולם – כ-100 מיליון איש נרצחו תחת משטרים אלה במאה ה-20 בלבד, מיליונים נוספים שועבדו ותרבויות שלמות נהרסו Panné, Paczkowski, Bartosek + 5, "The Black Book of Communism: Crimes, Terror, Repression", 1999. עם זאת, לא מעט אנשים ממשיכים לכנות עצמם מרקסיסטים ולטעון בדבקות שאף מנהיג קומוניסטי לא יישם את התיאוריה כפי שקרל מרקס דמיין אותה. למרקס, הם אומרים, היו כוונות טובות – הוא רצה ליצור חברה שוויונית וצודקת.

אלא שמכתבים ופואמות שכתב מרקס, לצד ביוגרפיות שנכתבו על אודותיו, חושפות תמונה מורכבת הרומזת על שאיפות אפלות שהיו לפילוסוף, הקשורות בהרס שביצעו דיקטטורות קומוניסטיות במהלך המאה ה-20. מתברר שמרקס פלרטט בקביעות עם הצד האפל, השחור, של העל טבעי. הוא לא ניהל סיאנסים או ביצע טקסים שטניים שונים, כפי שסופרים מסוימים שיערו שקרה, בלי שום הוכחה. אך כמות הביטויים הדמוניים הקשורים אליו והעובדה שביוגרפים הנמנים עם תומכיו לא הכחישו זאת ולעתים הגיבו בעמימות ובשתיקה, מאפשרת להתייחס לכך.