כניסה
הרשמה לניוזלטר

סטנפורד, פרינסטון ו-MIT מציעות קורסים חינם ברשת. מיליונים כבר הצטרפו למעגל הלומדים. מה האוניברסיטאות מרוויחות מזה ואיך הן מתכוננות לשמור על מעמדן?

דינה גורדון | 15 בדצמבר 2013 | חברה והיסטוריה | 9 דק׳

מהפכת הדפוס החדשה

עד לאחרונה היה צריך הרבה כסף והרבה כישרון כדי להתקבל ללימודים ב-MIT. אבל לפני כשנה החליט המוסד היוקרתי בעולם ללימודי הנדסה וטכנולוגיה להעלות את אחד הקורסים המבוקשים שלו, "אלקטרוניקה ומעגלים חשמליים", חינם לרשת. הם ציפו לכמה מאות נרשמים, אולי אלף. מספר שעות לאחר שההרשמה נפתחה היו עשרת אלפים נרשמים. בתום ההרשמה היו 150 אלף סטודנטים שנרשמו לקורס.

ביניהם היה נער בן 15 מאולאן באטור, בירת מונגוליה, בשם באטושיג מיאנגן-באיאר, שאת סיפורו הביא הניו יורק טיימס. מגיל צעיר הראה באטושיג חיבה יתרה לפירוק והרכבה של מכשירים אלקטרוניים. אבל כמי שחי באחת המדינות העניות בעולם שכשליש מאוכלוסייתה הם נוודים, הוא נאלץ למצוא פתרונות יצירתיים למחסור ברכיבים אלקטרוניים שהיו נדירים בארצו. אחד מהם היה פירוק של מעליות ישנות כדי להשתמש ברכיבים שלהן לפרוייקטים שלו. לקורס החינמי של MIT הוא נרשם בעידוד המורה שלו, הראשון והיחיד ממונגוליה שסיים לימודים ב-MIT. בבחינה הסופית הוא היה בין קומץ הבודדים שסיימו אותה בציון 100. שנה לאחר מכן, בגיל 16, שתי אוניברסיטאות, ברקלי ו-MIT פתחו בפניו את שעריהן. הוא החליט להמשיך בלימודים מלאים ב-MIT.

תמונת אילוסטרציה
צילום: Boris Horvat - AFP

תמונת אילוסטרציה
צילום: Boris Horvat - AFP

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הגבול של החבית נקבע דווקא במקום שבו נמצא המחסור | איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ליביג והבעיה האיראנית

איל לוינטר

כאשר המפתחים פעלו במבנה מבוזר ורופף יותר, גם התוכנה נטתה להיות מודולרית יותר, כלומר מחולקת לחלקים עצמאיים יותר
חוק קונוויי: למה מערכות נראות כמו הארגונים שבנו אותן

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ברנדוליני: למה לבולשיט תמיד יש יתרון

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הנאצים נכנסו לצ'אט: החוק שמסביר את הפוליטיקה ברשת

איל לוינטר

סלע אזהרה מצונאמי
הגדר של צ'סטרטון: הקו שאסור היה לחצות

איל לוינטר

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
בארה"ב יהודים פונים למועדוני ירי; באירופה לקרב מגע

עידו פוקס

שתפו: