כשג׳פרי בראון, כומר באחת הכנסיות המקומיות בבוסטון, הבחין שהחושך עומד לרדת על רחובות העיר הוא נכנס לרכבו ומיהר הביתה, נעל את הדלת והדליק את האור. אחר כך ניגש למטבח להכין ארוחת ערב. בחוץ הרחובות התרוקנו מאדם וחושך ירד על העיר. בראון סיים לאכול, התיישב על הכורסה והדליק טלוויזיה. ואז שוב נשמע מבחוץ אותו צליל מוכר.

לאוזניים לא מנוסות אלה היו הדים של זיקוקי דינור מחגיגה רחוקה. אבל האוזניים של בראון ידעו בדיוק מה זה: ״היית שומע את זה כמעט כל לילה, כשבישלת ארוחת ערב, כשסיפרת לילד שלך סיפור לפני השינה, או כשצפית בטלוויזיה. אלה היו יריות. אנשים היו הורגים אחד את השני ברחוב״, הוא אומר בראיון לאפוק טיימס.